אל תאבדו את זכויותיכם: כל מה שאתם צריכים לדעת על חלוקת רכוש
חלוקת רכוש בהליך הגירושין הינו הליך מורכב העלול להוביל למחלוקות רבות בין בני הזוג. כאשר כל אחד מבני הזוג עשוי להאמין כי הוא זכאי לחלק גדול יותר מהרכוש שנצבר במהלך הנישואים.
מהם העקרונות המנחים את חלוקת הרכוש בין בני זוג בעת גירושין?
חשוב לדעת כי חלוקת רכוש בגירושין מתבצע בבית הדין הרבני באופן דומה לחלוקת הרכוש בבתי המשפט, והעקרונות המנחים את בית הדין הרבני לחלוקת בחלוקת רכוש בין בני זוג, הוא על פי העקרונות החוק האזרחי.
חלוקת הרכוש בגירושין, הן בבתי הדין הרבניים והן בבתי המשפט, נשענת על עקרונות חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. חוק זה קובע כי רכוש שנצבר במהלך הנישואין עם סיומם מתחלק בין בני הזוג בחלקים שווים.
הרציונל העומד בבסיס החלוקה השווה הוא ההנחה כי שני בני הזוג תרמו באופן שווה לנישואין ולרכוש שנצבר במהלכם. כלומר, כל אחד מהם תרם הן בתרומה כלכלית והן בתרומה שאינה כלכלית, כגון טיפול בילדים, ניהול משק הבית וכדומה.
חשוב להדגיש כי על אף קיומו של עקרון המשותף "חוק יחסי ממון" המנחה הן את בתי הדין הרבניים והן את בתי המשפט לענייני משפחה, קיימות לעיתים מגמות שונות ביישום עקרון זה ובפרקטיקה של חלוקת הרכוש בין בני הזוג.
ההבדלים בין המגמות נובעים בין היתר מהשקפות עולם שונות של הדיינים בבתי הדין הרבניים לעומת השופטים בבתי המשפט לענייני משפחה. כפי שציין השופט מ' זילברג בספרו "המעמד האישי בישראל", כי "הדין הוא פונקציה של הדיין". כלומר, הפרשנות והיישום של החוק וההלכה עשויים להשתנות בהתאם להשקפת עולמו של הדיין או השופט.
אז איך מתבצעת החלוקה בפועל? מהם הגורמים המשפיעים על חלוקת הרכוש?
חלוקת רכוש בין בני זוג תתבצע לרוב באופן שוויוני בהתאם לחוק יחסי ממון: החוק קובע כי כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין הוא רכוש משותף. ולכן כאשר בני זוג נפרדים הנכסים בניהם מחולקים באופן שוויוני.
הרציונל העומד מאחורי החלוקה השווה הוא ההנחה כי שני בני הזוג תרמו באופן שווה לנישואין ולרכוש שנצבר במהלכם. כלומר, כל אחד מהם תרם הן בתרומה כלכלית והן בתרומה שאינה כלכלית, כגון טיפול בילדים, ניהול משק הבית וכו'. כלומר, לא רק מי שהרוויח כסף תרם, אלא גם מי שטיפל בילדים, ניהל את משק הבית, או ויתר על קריירה כדי לתמוך בבן הזוג השני. ההנחה היא ששני התפקידים, הכלכלי והמשפחתי, חיוניים לקיום המשפחה והם שווים בערכם. לכן, כאשר הנישואין מסתיימים, ההיגיון הוא לחלק את הרכוש באופן שווה, כביטוי להכרה בתרומה השווה של כל אחד מבני הזוג.
דוגמאות לצורה בה מתבצעת חלוקת רכוש בין בני זוג
חשבונות בנק
גם אם חשבון בנק רשום על שם אחד מבני הזוג, הכספים בו נחשבים בדרך כלל כרכוש משותף ויחולקו באופן שווה בין הצדדים.
דירת מגורים
דירת המגורים, גם אם רשומה על שם אחד מבני הזוג, נחשבת לרכוש משותף ותחולק ביניהם. החלוקה יכולה להתבצע באמצעות מכירת הדירה וחלוקת התמורה, או על ידי מתן הדי רכוש נוסף:
רכוש נוסף
רכוש נוסף שנצבר במהלך הנישואין, כגון רכבים, תכשיטים, רהיטים, מניות ואג"ח, יחולק גם הוא באופן שווה. נניח, לדוגמה, כי במהלך תקופת הנישואין צבר הבעל זכויות פנסיוניות בסך מיליון שקלים, בעוד האישה צברה רק חצי מיליון שקל. במקרה כזה, החלק העודף של הבעל (500,000 ₪) יחולק שווה בשווה בין בני הזוג. כלומר, כל אחד מבני הזוג יקבל 750,000 ₪ מזכויות הפנסיה.
חשוב להבין כי חישוב חלוקת זכויות פנסיוניות הוא תהליך מורכב במיוחד. הסיבה לכך היא שכל אחד מבני הזוג צובר זכויות פנסיוניות לאורך כל חייו, גם לפני הנישואין וגם לאחר הפרידה. רק הזכויות שנצברו במהלך תקופת הנישואין נחשבות לרכוש המשותף שצריך לחלק.
רכוש שלא יחולק באופן שווה
ישנם מקרים בהם רכוש מסוים לא יחולק באופן שווה. לדוגמה:
רכוש שהיה בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין: רכוש זה נחשב לרכוש נפרד ולא יחולק.
רכוש שקיבל אחד מבני הזוג בירושה או במתנה: גם רכוש זה נחשב בדרך כלל לרכוש נפרד.
נקודה חשובה: בהתאם לפסיקת בתי הדין, לרבות פסק הדין בתיק 1449359/1 בבתי הדין באשקלון ובבית הדין הרבני הגדול בתיק מספר 70155/7, רכוש שהיה בבעלותו של אחד מבני הזוג טרם הנישואין, לרבות כספים שהביא עימו לנישואין, או רכוש שקיבל בירושה, נשאר בבעלותו הפרטית. אף אם הושקעו כספים אלה ברכישה או השבחה של נכס אחר, התמורה או השווי של הנכס החדש לא יחולקו בין בני הזוג, אלא יישארו בבעלותו של מי שהביא את הכסף במקור.
האם תמיד חלוקת הרכוש בגירושין חייבת להיות שווה בין שני בני הזוג?
תשובה: לא בהכרח. בעוד שעיקרון החלוקה השווה הוא הבסיס לחלוקת רכוש בגירושין, חוק יחסי ממון מאפשר סטייה מעיקרון זה וקיימים מצבים בהם בתי הדין ובתי המשפט עשוי לקבוע כי החלוקה לא תהיה שווה.
תרומה לא שווה
אם אחד מבני הזוג תרם באופן משמעותי יותר לרכוש המשפחתי, או הקריב הזדמנויות כלכליות לטובת המשפחה, בית המשפט עשוי לקבוע כי הוא זכאי לחלק גדול יותר מהרכוש.
נסיבות מיוחדות
במקרים של בזבוז כספים על ידי אחד מבני הזוג, התנהגות בלתי הולמת או נסיבות אחרות המשפיעות על מצב הרכוש, בית המשפט רשאי לשקול חלוקה שונה.
הסכם ממון
אם בני הזוג חתמו על הסכם ממון לפני הנישואין או במהלכם, הסכם זה יהיה קובע את אופן חלוקת הרכוש.
מי בוחר היכן תתבצע חלוקת הרכוש בגירושין – בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה?
הערכאה שתדון בסוגיית חלוקת הרכוש בגירושין נקבעת, בדרך כלל, על ידי הצד שהגיש את התביעה הראשונה. כלומר, מי שפותח את התיק המשפטי ראשון, בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, בדרך כלל יקבע את הזירה המשפטית בה תתנהל ההתדיינות.
עם זאת, חשוב להדגיש כי בעוד שבית המשפט לענייני משפחה יכול לדון בכל ההיבטים המשפטיים של הגירושין במסגרת תביעה אחת, בבית הדין הרבני נדרש לפתוח תיק גירושין נפרד על מנת לדון בסוגיית חלוקת הרכוש. לכן, אם ברצונכם שהסוגיה תידון בבית הדין הרבני, מומלץ לפתוח את התיק שם ראשונים. התמהמהות עלולה לגרום לכך שבן הזוג יפתח תיק בבית המשפט, ובכך להעביר את ההליך המשפטי לערכאה אחרת
סיכום
מתגרשים? חלוקת הרכוש היא שאלה משפטية מורכבת הדורשת התייחסות מקצועית. אל תתמודדו עם זה לבד. טוען רבני יוכל לסייע לכם להבין את הליך חלוקת הרכוש ולהבטיח כי זכויותיכם לא נפגעות.