מהי "כריכה" ולמה היא כל כך חשובה בגירושין?
כפי שפורט במאמרים העוסקים בסמכויות בית הדין הרבני בהליכי גירושין, בית הדין מוסמך לדון גם בעניינים הקשורים לגירושין, כגון הסדרי ראייה או מזונות, וזאת בתנאי שהם נכרכו עם תביעת הגירושין.
כדי להבין כיצד כורכים לתביעת הגירושין את מכלול הסכסוכים בין בני הזוג, חשוב להבין תחילה את עקרון ה"כריכה" בהקשר של דיני משפחה וסמכויות בית הדין הרבני. "כריכה" משמעותה צירוף נושאים נוספים לתביעת הגירושין, באופן המקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון בהם, אף אם הם אינם נוגעים ישירות לעצם הגירושין.
אל תתפזרו: מדוע כדאי לרכז את כל ההליכים בבית הדין הרבני?
היתרון הגדול של פנייה לבית הדין הרבני, לעומת בית המשפט לענייני משפחה, הוא היכולת לטפל בכל הסוגיות הנוגעות לגירושין במקום אחד. כל הנושאים – גירושין, משמורת, מזונות, חלוקת רכוש ועוד – נידונים ומוכרעים באותו בית דין, מה שמפשט את התהליך ומונע סחבת. לעומת זאת, אם פונים לבית המשפט לענייני משפחה, ההליכים מפוצלים: בית המשפט יעסוק בנושאים כמו משמורת ורכוש, בעוד הגירושין עצמם, כולל סידור הגט וכתובה, יתנהלו רק בבית הדין הרבני (שכן בית לבית המשפט אין סמכות שיפוט בגירושין וכתובה), דבר שיכול להוביל לעיכובים ובזבוז משאבים.
הסדר זה של ריכוז כלל הסכסוכים בין בני הזוג בבית הדין הרבני הוסדר על ידי המחוקק מתוך מטרה לאפשר "חיסול יעיל של יחסי בני הזוג המתגרשים זה מזה" כפי שנאמר בפסק הדין בע"א 8/59 ד' גולדמן נ' צ' גולדמן. ריכוז כלל הסכסוכים בין בני הזוג לבית הדין הרבני, מאפשר תהליך מהיר, ממוקד ויעיל, המפשט את ההתמודדות המשפטית ומונע בזבוז משאבים וסחבת משפטית.
כפי שפורט במאמר שעסק בסמכויות בית הדין הרבני בהליכי גירושין, בית הדין מוסמך לדון גם בעניינים הקשורים לגירושין, כגון הסדרי ראייה או מזונות, וזאת בתנאי שהם נכרכו עם תביעת הגירושין. חשוב להדגיש נקודה קריטית בנוגע לסמכות זו: די בכך שאחד הצדדים יגיש תביעה לבית הדין הרבני ויכרוך אליה את הנושאים הנלווים (כגון הסדרי ראייה, מזונות, או חלוקת רכוש) לפני שהצד השני הגיש תביעה מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה, כדי שבית הדין הרבני יקנה לעצמו סמכות בלעדית לדון באותם נושאים.
משמעות הדבר היא, שכשר צד אחד מעוניין שנושא חלוקת הרכוש יידון בבית הדין הרבני, עליו להגיש תביעה לגירושין ולכרוך אל התביעה את חלוקת הרכוש לפני שהצד השני יגיש תביעה לחלוקת רכוש בבית המשפט לענייני משפחה. ברגע שתביעת הגירושין הוגשה לבית הדין הרבני וכרכו אליה תביעות נוספות כאמור, היא "תופסת" סמכות בנושאים אלו ו"כופה" על הצד השני להתדיין בנושאים אלו בבית הדין הרבני, גם אם הוא מעדיף להתדיין בבית המשפט.
עיקרון זה נקרא לעיתים "מרוץ סמכויות" או "תפיסת סמכות". הוא נובע מהסמכות המקבילה הקיימת לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט לענייני משפחה לדון בעניינים מסוימים הכרוכים לגירושין. העיקרון של "הקודם זוכה" קובע למעשה מי מהערכאות תדון בסופו של דבר. (כיום הלכה זו בנושא קביעת סמכות שיפוט, מעוגנת בסעיף 25(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, לעניין זה ראה בג"ץ 8497/00 פייג-פלמן נ' פלמן)
וודאות משפטית בגירושין
כיצד מתמודדת מערכת המשפט עם מצב שבו בני זוג נמצאים בהליך גירושין ומגישים תביעות רכוש נפרדות, בן הזוג אחד מגיש לבית הדין הרבני, והאחר מגיש ולבית המשפט? איזו ערכאה תהיה מוסמכת לדון בתביעה?
כדי לתת מענה לשאלה זו ישנו פס"ד הנקרא בג"ץ פלמן (בג"ץ 8497/00), אשר מהווה אבן דרך בפסיקה הישראלית, והסדיר את המצב הנפוץ בו בני זוג מגישים תביעות מקבילות לשתי ערכאות שונות – צד אחד מגיש תביעת גירושין כרוכה בתביעה רכושית לבית הדין הרבני, ואילו הצד השני הגיש תביעת רכוש לבית המשפט לענייני משפחה. פסק הדין קבע קריטריונים ברורים לקביעת הערכאה המוסמכת לדון בסכסוך, ובכך סיפק ודאות משפטית לצדדים ומנע 'מרוץ סמכויות' בין הערכאות השונות.
הפסיקה קבעה כי עקרון ההכרעה הראשונה קובע, כלומר, הערכאה שהכריעה ראשונה בשאלת הסמכות היא המוסמכת לדון בסכסוך. חריג לכלל זה הוא קיומו של 'טעם מיוחד' המצדיק התערבות. בנוסף, הפסיקה הדגישה את החשיבות של כיבוד הדדי בין הערכאות, וקבעה כי כאשר ערכאה אחת כבר החלה לדון בסוגיה, על הערכאה השנייה לשקול בקפידה האם להמשיך ולדון בה, תוך התחשבות בשלב ההליך המשפטי בערכאה הראשונה.
חשיבות היעוץ המקצועי
על מנת למנוע מצב בו יתנהלו הליכים משפטיים מקבילים ומסורבלים הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי אצל טוען רבני מומחה הבקיא הן בדין העברי והן בדין האזרחי, בכדי שיוכל לסייע בקניית סמכות אפקטיבית ויעילה לבית הדין הרבני בכל הנושאים הרלוונטיים.
