בן הזוג מסרב לתת גט – מה עושים?

"אני לא יודעת מה לעשות," היא אמרה, "אנחנו חיים בנפרד אבל הוא פשוט מסרב לתת לי גט. מה קורה אם הוא ימשיך לסרב? המילים שלה חידדו עבורי שוב את אותה שאלה כואבת שלקוחות רבות שואלות: מה קורה כשבן זוג מסרב להתגרש? האם אפשר לאלץ אותו לגרש? אילו כלים עומדים בפועל לרשות בית הדין הרבני כדי לאכוף את פסק הדין המורה לבעל לתת גט? הפער בין מה שאנשים חושבים שבית הדין יכול לעשות, לבין מה שהוא אכן מוסמך ויכול לעשות בפועל, הוא פער גדול. במאמר הזה אעשה סדר: אילו סמכויות יש לבית הדין, מתי הן מופעלות, ומה ההבדל הקריטי בין פסק דין “חלש” שאינו נאכף לבין פסק דין שמוביל לאכיפה אמיתית.

הסמכות החוקית של בית הדין הרבני לאלץ סרבן גט לגרש

על פי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט"ז–1956, בית הדין הרבני יכול לאכוף את החלטותיו ולנקוט אמצעי כפייה כלפי צד המסרב לציית לפסק דין, לרבות אפשרות של מאסר בן הזוג המסרב להתגרש. עם זאת, בפועל, בתי הדין נוקטים זהירות רבה בשימוש בסמכות זו, וזאת בשל החשש ההלכתי ממצב של גט מעושה כלומר: גט שניתן שלא מרצון חופשי אלא מחמת כפייה. גט כזה עלול, בנסיבות מסוימות, להיחשב גט פסול, ולכן בית הדין נמנע בדרך כלל מהפעלת סנקציית מאסר.

המנגנון ההלכתי והחוקי שנקבע בפועל

כדי ליצור מערכת אכיפה שהיא גם חוקית וגם הלכתית, חוקק חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה–1995. בהתאם לחוק, מוסמך בית הדין להטיל על בן זוג המסרב להתגרש סנקציות המכונות בפסיקה הרחקות רבנו תם. מדובר באמצעי לחץ שאינם כופים את מתן הגט באופן ישיר, אך פוגעים באורח חייו של הסרבן ומטרתם להביאו לציית לפסק הדין. בין הסנקציות האפשריות:

  1. שלילת רישיון נהיגה.

  2. הגבלת חשבון הבנק והגדרתו כחשבון מוגבל מיוחד.

  3. הגבלות על עיסוק ותעסוקה.

  4. הפסקת קצבאות והטבות.

  5. צו עיכוב יציאה מן הארץ.

מטרת סנקציות אלו היא להפעיל לחץ מתמשך וממשי, עד שבן הזוג יסכים לקיים את פסק הדין.

מה השכיחות שבית הדין מפעיל סנקציות כלפי סרבן גט?

מחקר של מכון רקמן (אוניברסיטת בר אילן) בדק את מספר הפעמים בהם בית הדין השתמש באמצעי אכיפה של סנקציות הוטלו כנגד סרבני גט. מהנתונים עולה מגמה ברורה של עלייה משמעותית בשימוש בצווי הגבלה לאורך השנים. כאשר הרוב המכריע של הצווים הוטל על גברים:

בשנת 2018 הוטלו 117 צווים על גברים לעומת 39 צווים על נשים. בשנת 2020 הוטלו 224 צווים על גברים לעומת 10 צווים בלבד על נשים. בשנת 2022 הוטלו 249 צווים על גברים, לעומת 14 צווים על נשים.

לעיון במחקר המלא באתר המכון.

כיצד קובע בית הדין אם להפעיל אכיפה?

הפעלת אמצעי האכיפה אינה אוטומטית. היא נקבעת לפי דרגת עילת (סיבת) הגירושין שקבע בית הדין בפסק הדין. יש מספר דרגות בסיווג של פסק הדין לגירושין, ובהתאמה הדרך שבית הדין יאכוף את פסק הדין:

דרגה ראשונה – “המלצה להתגרש”

הפסק הנפוץ בניהול תביעת גירושין הוא פסק המורה על המלצה להתגרש. זוהי הדרגה הנמוכה ביותר. בפסיקה הרווחת בבתי הדין הרבניים מקובל כי כאשר מדובר בהמלצה בלבד, אין לבית הדין כלים משמעותיים לאכוף את הגירושין, לא מבחינה הלכתית ולא מבחינה מעשית. אמנם קיימות גישות בפסיקה המאפשרות להפעיל גם במצב זה הרחקות רבנו תם, אך גישה זו אינה הרווחת להרחבה בנושא ניתן לקרוא בפסק דין 1073898/1 של בית הדין הרבני הגדול.

דרגה שנייה – “מצווה להתגרש”

מדובר בעילה חמורה יותר מהמלצה, אולם גם כאן קיימת מחלוקת בפסיקה בנוגע לסמכות של בית הדין הרבני לכפות את בן הזוג שמסרב להתגרש, לקיים את פסק הדין. בפסק דין 1-64-8455 של בית הדין הרבני הגדול נקבע כי אין מקום להטלת סנקציות גם במצב של מצווה להתגרש. לעומת זאת, אב"ד ירושלים, הרב לביא, בספרו עטרת דבורה חלק ב סימן פב, וכן בפסק דין 942695/1, קבע כי גם במקרים של מצווה להתגרש ניתן להפעיל סנקציות מסוג הרחקות רבנו תם. לעיון בפסקי הדין ב-אתר השירותים והמידע הממשלתי.

דרגה שלישית – “חובה להתגרש”

כאשר בית הדין קובע כי קיימת חובה להתגרש, בדרך כלל בשל פגיעה ממשית באחד מבני הזוג או בצדדים שלישיים, סמכות האכיפה של בית הדין מתרחבת באופן משמעותי בשלב זה ניתן להטיל הרחקות רבנו תם וסנקציות חמורות, לרבות שלילת רישיון נהיגה והגבלת יציאה מהארץ. לפי מחקר של מכון רקמן (אוניברסיטת בר אילן) בשנים 2020-2022 רק 11.21% מתביעות הגירושין הסתיימו בפסק של חיוב לגירושין.

הדרגה החמורה ביותר – “כפיית גירושין”

זהו המצב הקיצוני ביותר. כאשר מתקיימת עילה חמורה המחייבת את פירוק הנישואין, רשאי בית הדין להטיל גם מאסר על בן הזוג המסרב להתגרש, כצעד אחרון לאכיפת פסק הדין. לפי מחקר של מכון רקמן (אוניברסיטת בר אילן) בשנים 2020-2022 רק 0.16% מתביעות הגירושין הסתיימו בפסק של כפיית גירושין.

סיכום

כאשר בן זוג מסרב לציית לפסק דין גירושין, בית הדין הרבני אינו חסר כלים. עם זאת, יכולת האכיפה תלויה ישירות בדרגת החיוב שנקבעה בפסק הדין ובאופן שבו נוהל ההליך מלכתחילה. ההבדל בין פסק דין שאינו נאכף לבין אכיפה אפקטיבית מצוי בדרך כלל באסטרטגיה המשפטית שננקטה מראש. כדי למנוע מראש סרבנות גט חשוב מההתחלה לכתוב את תביעת הגירשון בצורה משפטית שתמנע סרבנות גט. בכל מקרה של סרבנות גט, חשוב להתייעץ עם טוען רבני שהתמחה בדיוק לתחום הזה.

שאלות נפוצות

פסק דין לגירושין הוא נקודת פתיחה, לא תמיד נקודת סיום. חשוב להבין שלא כל פסק דין ניתן לאכיפה באותה מידה. יש הבדל גדול בין “המלצה להתגרש” לבין “חובה להתגרש” או “כפיית גירושין”. רק כאשר נקבעה דרגת חיוב שמאפשרת אכיפה, ניתן להפעיל סנקציות. לכן השאלה המרכזית אינה רק האם יש פסק דין לגירושין, אלא מה בדיוק קבע בית הדין בו, ומה דרגת החיוב שנקבעה. 

מפני שבדין העברי גט שניתן מתוך כפייה עלול להיות פסול, ולכן בתי הדין נזהרים מאוד. גם כאשר קיימת עילה לגירושין, בית הדין יעדיף בדרך כלל להפעיל אמצעי לחץ עקיפים, ולא כפייה ישירה. רק במקרים קיצוניים וחריגים ביותר יגיעו לכפיית גט באמצעות מאסר.

הרחקות רבנו תם הן סנקציות שאינן כופות את מתן הגט באופן ישיר, אך מקשות משמעותית על חיי הסרבן. מדובר באמצעים כמו שלילת רישיון נהיגה, הגבלת חשבון הבנק, עיכוב יציאה מהארץ, פגיעה בעיסוק או בהטבות שונות. הרעיון הוא ליצור לחץ מצטבר ומתמשך, שמביא את הסרבן להבין שהמשך הסירוב אינו משתלם. בפועל, אלו הכלים המרכזיים שבהם משתמשים בתי הדין כיום.

בהחלט משתמשים. הנתונים מראים על עלייה עקבית ומשמעותית בהטלת סנקציות לאורך השנים, בעיקר כלפי גברים. מחקר של מכון רקמן מצביע על מאות צווים שהוטלו בשנים האחרונות. אמנם לא בכל תיק, אבל כאשר מתקיימים התנאים המתאימים, בתי הדין אינם מהססים להפעיל את הכלים העומדים לרשותם. זה לא אוטומטי, אך זה בהחלט קורה יותר ממה שאנשים חושבים.

במרבית המקרים, כן. פסק דין של המלצה להתגרש נחשב לדרגה החלשה ביותר, לרוב אינו מאפשר אכיפה משמעותית. יש אמנם דעות בבתי הדין המאפשרות גם במצב כזה להפעיל הרחקות, אך זו אינה הגישה הרווחת. לכן, כבר בשלב ניהול תביעת הגירושין חשוב מאוד לשאוף לפסק דין בדרגת חיוב גבוהה יותר, אחרת עלולים להיתקע במצב של המלצה ללא שיניים.

“מצווה להתגרש” היא דרגה ביניים. קיימת מחלוקת בפסיקה האם ניתן להפעיל סנקציות גם במצב זה. חלק מהדיינים סבורים שאין סמכות אכיפה, ואחרים, ובראשם אב”ד ירושלים הרב לביא, סבורים שניתן להטיל הרחקות גם כאן. לעומת זאת, כאשר נקבעת “חובה להתגרש”, סמכות האכיפה ברורה ורחבה יותר, ובדרך כלל מאפשרת הפעלת סנקציות משמעותיות.

מעט מאוד. לפי מחקר של מכון רקמן, בשנים 2020–2022 רק כ־11% מהתיקים הסתיימו בפסק של חיוב לגירושין, ורק כ־0.16% הגיעו לכפיית גירושין בפועל. המשמעות היא שכפיית גט היא צעד חריג. לכן, מי שמבקש אכיפה אפקטיבית חייב להבין שהדרך לשם עוברת בבניית תיק נכון מהשלב הראשון, ולא בהמתנה לשלב הסופי.

התשובה ברורה מניסיון: לנהל נכון את תביעת הגירושין כבר מההתחלה. ניסוח העילות, הצגת הראיות, בחירת האסטרטגיה והבנת הפסיקה הרלוונטית הם אלו שקובעים בסופו של דבר איזה פסק דין יינתן, והאם ניתן יהיה לאכוף אותו. הרבה מקרי סרבנות נולדים לא בגלל “סרבן סדרתי”, אלא בגלל תיק שנוהל בצורה לא מדויקת. ייעוץ וליווי של טוען רבני מנוסה יכולים לעשות את כל ההבדל.

שתפו את המאמר:
בן הזוג מסרב לתת גט-מה עושים?
טוען רבני - דביר עמר
דביר עמר - טוען רבני ומגשר מוסמך

דביר עמר הוא טוען רבני מוסמך וחבר לשכת הטוענים רבניים, המתמחה בדיני משפחה וממונות בבתי הדין הרבניים. הוסמך כטוען רבני על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול, כרב מטעם הרבנות הראשית, וכמגשר על פי "ועדת גדות".

השכלתו הייחודית משלבת ידע מעמיק בדין העברי והאזרחי, מה שמאפשר לו לבנות אסטרטגיות משפטיות מדויקות ומנצחות.

צריכים ייצוג משפטי בבית הדין?
השאירו פרטים לייעוץ ראשוני ללא התחייבות ונבנה יחד את האסטרטגיה המנצחת שלכם.

צריכים ייצוג משפטי בבית הדין?
השאירו פרטים לייעוץ ראשוני ללא התחייבות ונבנה יחד את האסטרטגיה המנצחת שלכם.

זקוקים לייצוג בבית הדין הרבני?

השאירו פרטים לקביעת פגישת ייעוץ מקצועית ללא עלות

הצעד הכי חשוב מאחוריכם

1U1A1562 (2)
דביר עמר - טוען רבני ומגשר
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם דביר