"אני לא יודעת מה לעשות," היא אמרה, "אנחנו חיים בנפרד אבל הוא פשוט מסרב לתת לי גט. מה קורה אם הוא ימשיך לסרב? המילים שלה חידדו עבורי שוב את אותה שאלה כואבת שלקוחות רבות שואלות: מה קורה כשבן זוג מסרב להתגרש? האם אפשר לאלץ אותו לגרש? אילו כלים עומדים בפועל לרשות בית הדין הרבני כדי לאכוף את פסק הדין המורה לבעל לתת גט? הפער בין מה שאנשים חושבים שבית הדין יכול לעשות, לבין מה שהוא אכן מוסמך ויכול לעשות בפועל, הוא פער גדול. במאמר הזה אעשה סדר: אילו סמכויות יש לבית הדין, מתי הן מופעלות, ומה ההבדל הקריטי בין פסק דין “חלש” שאינו נאכף לבין פסק דין שמוביל לאכיפה אמיתית.
הסמכות החוקית של בית הדין הרבני לאלץ סרבן גט לגרש
על פי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט"ז–1956, בית הדין הרבני יכול לאכוף את החלטותיו ולנקוט אמצעי כפייה כלפי צד המסרב לציית לפסק דין, לרבות אפשרות של מאסר בן הזוג המסרב להתגרש. עם זאת, בפועל, בתי הדין נוקטים זהירות רבה בשימוש בסמכות זו, וזאת בשל החשש ההלכתי ממצב של גט מעושה כלומר: גט שניתן שלא מרצון חופשי אלא מחמת כפייה. גט כזה עלול, בנסיבות מסוימות, להיחשב גט פסול, ולכן בית הדין נמנע בדרך כלל מהפעלת סנקציית מאסר.
המנגנון ההלכתי והחוקי שנקבע בפועל
כדי ליצור מערכת אכיפה שהיא גם חוקית וגם הלכתית, חוקק חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה–1995. בהתאם לחוק, מוסמך בית הדין להטיל על בן זוג המסרב להתגרש סנקציות המכונות בפסיקה הרחקות רבנו תם. מדובר באמצעי לחץ שאינם כופים את מתן הגט באופן ישיר, אך פוגעים באורח חייו של הסרבן ומטרתם להביאו לציית לפסק הדין. בין הסנקציות האפשריות:
-
שלילת רישיון נהיגה.
-
הגבלת חשבון הבנק והגדרתו כחשבון מוגבל מיוחד.
-
הגבלות על עיסוק ותעסוקה.
-
הפסקת קצבאות והטבות.
-
צו עיכוב יציאה מן הארץ.
מטרת סנקציות אלו היא להפעיל לחץ מתמשך וממשי, עד שבן הזוג יסכים לקיים את פסק הדין.
מה השכיחות שבית הדין מפעיל סנקציות כלפי סרבן גט?
מחקר של מכון רקמן (אוניברסיטת בר אילן) בדק את מספר הפעמים בהם בית הדין השתמש באמצעי אכיפה של סנקציות הוטלו כנגד סרבני גט. מהנתונים עולה מגמה ברורה של עלייה משמעותית בשימוש בצווי הגבלה לאורך השנים. כאשר הרוב המכריע של הצווים הוטל על גברים:
בשנת 2018 הוטלו 117 צווים על גברים לעומת 39 צווים על נשים. בשנת 2020 הוטלו 224 צווים על גברים לעומת 10 צווים בלבד על נשים. בשנת 2022 הוטלו 249 צווים על גברים, לעומת 14 צווים על נשים.
לעיון במחקר המלא באתר המכון.
כיצד קובע בית הדין אם להפעיל אכיפה?
הפעלת אמצעי האכיפה אינה אוטומטית. היא נקבעת לפי דרגת עילת (סיבת) הגירושין שקבע בית הדין בפסק הדין. יש מספר דרגות בסיווג של פסק הדין לגירושין, ובהתאמה הדרך שבית הדין יאכוף את פסק הדין:
דרגה ראשונה – “המלצה להתגרש”
הפסק הנפוץ בניהול תביעת גירושין הוא פסק המורה על המלצה להתגרש. זוהי הדרגה הנמוכה ביותר. בפסיקה הרווחת בבתי הדין הרבניים מקובל כי כאשר מדובר בהמלצה בלבד, אין לבית הדין כלים משמעותיים לאכוף את הגירושין, לא מבחינה הלכתית ולא מבחינה מעשית. אמנם קיימות גישות בפסיקה המאפשרות להפעיל גם במצב זה הרחקות רבנו תם, אך גישה זו אינה הרווחת להרחבה בנושא ניתן לקרוא בפסק דין 1073898/1 של בית הדין הרבני הגדול.
דרגה שנייה – “מצווה להתגרש”
מדובר בעילה חמורה יותר מהמלצה, אולם גם כאן קיימת מחלוקת בפסיקה בנוגע לסמכות של בית הדין הרבני לכפות את בן הזוג שמסרב להתגרש, לקיים את פסק הדין. בפסק דין 1-64-8455 של בית הדין הרבני הגדול נקבע כי אין מקום להטלת סנקציות גם במצב של מצווה להתגרש. לעומת זאת, אב"ד ירושלים, הרב לביא, בספרו עטרת דבורה חלק ב סימן פב, וכן בפסק דין 942695/1, קבע כי גם במקרים של מצווה להתגרש ניתן להפעיל סנקציות מסוג הרחקות רבנו תם. לעיון בפסקי הדין ב-אתר השירותים והמידע הממשלתי.
דרגה שלישית – “חובה להתגרש”
כאשר בית הדין קובע כי קיימת חובה להתגרש, בדרך כלל בשל פגיעה ממשית באחד מבני הזוג או בצדדים שלישיים, סמכות האכיפה של בית הדין מתרחבת באופן משמעותי בשלב זה ניתן להטיל הרחקות רבנו תם וסנקציות חמורות, לרבות שלילת רישיון נהיגה והגבלת יציאה מהארץ. לפי מחקר של מכון רקמן (אוניברסיטת בר אילן) בשנים 2020-2022 רק 11.21% מתביעות הגירושין הסתיימו בפסק של חיוב לגירושין.
הדרגה החמורה ביותר – “כפיית גירושין”
זהו המצב הקיצוני ביותר. כאשר מתקיימת עילה חמורה המחייבת את פירוק הנישואין, רשאי בית הדין להטיל גם מאסר על בן הזוג המסרב להתגרש, כצעד אחרון לאכיפת פסק הדין. לפי מחקר של מכון רקמן (אוניברסיטת בר אילן) בשנים 2020-2022 רק 0.16% מתביעות הגירושין הסתיימו בפסק של כפיית גירושין.
סיכום
כאשר בן זוג מסרב לציית לפסק דין גירושין, בית הדין הרבני אינו חסר כלים. עם זאת, יכולת האכיפה תלויה ישירות בדרגת החיוב שנקבעה בפסק הדין ובאופן שבו נוהל ההליך מלכתחילה. ההבדל בין פסק דין שאינו נאכף לבין אכיפה אפקטיבית מצוי בדרך כלל באסטרטגיה המשפטית שננקטה מראש. כדי למנוע מראש סרבנות גט חשוב מההתחלה לכתוב את תביעת הגירשון בצורה משפטית שתמנע סרבנות גט. בכל מקרה של סרבנות גט, חשוב להתייעץ עם טוען רבני שהתמחה בדיוק לתחום הזה.
