מהו טופס בקשה לקיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים?
טופס בקשה לקיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים הוא מסמך משפטי המאפשר לצדדים בהליך יישוב סכסוך לבקש מבית הדין הרבני או מבית המשפט לקצר את תקופת הגישור ולהתקדם להליך משפטי, או להאריך אותה כדי לאפשר השלמת תהליך הגישור בהצלחה.
תקופת עיכוב ההליכים היא התקופה שבה, לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך, לא ניתן להגיש תביעה משפטית רשמית. התקופה נועדה לאפשר לבני הזוג לנסות להגיע להסכמות באמצעות גישור, ולמנוע הליכים משפטיים מיותרים וממושכים.
על פי תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016, תקופת עיכוב ההליכים היא:
- 45 ימים – תקופת בסיס
- עד 60 ימים – אם יחידת הסיוע מבקשת הארכה
- הארכות נוספות – בהסכמת שני הצדדים או בהחלטת בית הדין
במסגרת השירותים המשפטיים שמשרדנו מספק, אנו מסייעים ללקוחות להעריך מתי כדאי להגיש בקשה לקיצור או הארכה, ומלווים אותם לאורך כל התהליך.
למי מתאים הטופס?
טופס זה רלוונטי לכל מי שנמצא בתוך הליך יישוב סכסוך ורוצה לשנות את משך התקופה:
מי יכול להגיש את הבקשה?
אחד הצדדים – כל אחד מבני הזוג יכול להגיש בקשה לקיצור או הארכה, גם אם הצד השני מתנגד.
שני הצדדים יחד – בקשה משותפת להארכת התקופה (מקובלת יותר ונוטה להתקבל).
יחידת הסיוע – גם יחידת הסיוע עצמה יכולה להגיש בקשה להארכת התקופה אם סבורה שיש סיכוי להסכמה.
מתי להגיש בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים?
במצבים הבאים ניתן לבקש קיצור התקופה:
חוסר תום לב – הצד השני מסרב להשתתף בפגישות הגישור, דוחה אותן באופן שיטתי, או מנהל משא ומתן בחוסר תום לב ללא כוונה אמיתית להגיע להסכם.
מצב דחוף – קיימת סיבה משכנעת המצדיקה פתיחת הליך משפטי מיידי, כגון:
- אלימות במשפחה (במקרה זה כדאי להגיש גם בקשה לצו הגנה)
- איום לבריחה לחו"ל עם הילדים
- מצב כלכלי דחוף (חשש להברחת רכוש, מכירת נכסים)
- סכנה לילדים
אין סיכוי להסכמה – כאשר ברור לחלוטין ששני הצדדים רחוקים מאוד מהסכמה, והגישור לא יוכל להניב תוצאות גם בזמן נוסף.
נעדרות מתמשכת – הצד השני נעדר מהארץ למשך זמן ממושך ולא ניתן לקיים מפגשי גישור.
מתי להגיש בקשה להארכת תקופת עיכוב ההליכים?
במצבים הבאים ניתן לבקש הארכה של התקופה:
התקדמות בגישור – הצדדים נמצאים בעיצומו של תהליך גישור פורה ומתקדם, וזקוקים לזמן נוסף כדי לגבש הסכם מלא. קיימת אווירה חיובית ופתיחות משני הצדדים.
צורך בהכנת מסמכים – הצדדים מסכימים על עקרונות רבים, אך זקוקים לזמן נוסף כדי להכין מסמכים רכושיים, הערכות שווי, חוות דעת, או מסמכים אחרים הנדרשים לגיבוש ההסכם.
מעורבות של צד שלישי – השתתפות של מומחים (פסיכולוג, יועץ כלכלי, משפחה מורחבת) שדורשת זמן נוסף.
צד אחד נמצא בחו"ל – אחד מבני הזוג נמצא מחוץ לישראל, וההארכה נדרשת כדי לאפשר פגישות גישור מרחוק או עד לשובו.
הסכמה משותפת – שני הצדדים מסכימים שיש להם צורך בזמן נוסף לגישור, והם מבקשים יחד את ההארכה.
איך ממלאים את הטופס בצורה נכונה?
מילוי מדויק של הטופס ונימוקים משכנעים הם המפתח לאישור הבקשה. הנה המדריך המפורט:
שלב 1: פרטי המבקש
פרטים אישיים מלאים:
- שם פרטי ושם משפחה
- מספר תעודת זהות או דרכון
- אזרחות
- תאריך לידה
- כתובת מגורים מלאה (רחוב, מספר בית, דירה, ישוב, מיקוד)
- מספר טלפון נייד וקווי
- כתובת דואר אלקטרוני
שלב 2: פרטי התיק
מספר תיק יישוב סכסוך – יש לציין את מספר התיק שנפתח במסגרת בקשת יישוב הסכסוך.
בית הדין או בית המשפט – ציון הערכאה בה מתנהל התיק (בית הדין הרבני האזורי או בית המשפט למשפחה).
תאריך הגשת בקשת יישוב הסכסוך – התאריך שבו הוגשה הבקשה המקורית ליישוב סכסוך.
שלב 3: סוג הבקשה – קיצור או הארכה?
יש לסמן בבירור:
☐ בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים – המבקש רוצה לקצר את התקופה ולעבור להליך משפטי.
☐ בקשה להארכת תקופת עיכוב ההליכים – המבקש רוצה להאריך את התקופה כדי להמשיך בגישור.
שלב 4: נימוקים מפורטים לבקשה
זהו החלק הקריטי ביותר. יש לפרט בבירור את הסיבות לבקשה:
נימוקים לקיצור תקופת עיכוב ההליכים:
דוגמה 1 – חוסר שיתוף פעולה:
"הנתבע לא התייצב לשלושה מפגשי גישור שנקבעו (ביום 5.1.2026, 12.1.2026, ו-19.1.2026) למרות שקיבל הזמנות בכתב. יחידת הסיוע אישרה כי הנתבע לא יזם קשר ולא הראה כוונה להשתתף בהליך. ברור שאין סיכוי להגעה להסכמה כאשר צד אחד מסרב בתכלית להשתתף. המשך המתנה יגרום להארכת סבל לא מוצדק ולפגיעה בילדים המצפים לפתרון."
דוגמה 2 – מצב דחוף:
"הנתבע איים לקחת את הילדים ולעזוב לארצות הברית בחודש הבא. יש לו דרכון אמריקאי ואזרחות כפולה. קיים חשש ממשי שהוא יחטוף את הילדים ויברח מהארץ. לכן קיימת דחיפות קיצונית לפתוח הליך משפטי מיידי, להגיש כתב תביעת גירושין, ולבקש צו מניעת יציאה מהארץ."
דוגמה 3 – חוסר תום לב במשא ומתן:
"הנתבע מגיע לפגישות הגישור, אך מציג דרישות בלתי סבירות המשתנות מפגישה לפגישה. בפגישה הראשונה דרש משמורת בלעדית, בשנייה דרש אפס מזונות, ובשלישית דרש שהתובעת תעזוב את הדירה המשותפת ללא פיצוי. המגשר עצמו ציין בפרוטוקול שהנתבע אינו מנהל משא ומתן בתום לב."
נימוקים להארכת תקופת עיכוב ההליכים:
דוגמה 1 – התקדמות בגישור:
"הצדדים השתתפו בארבע פגישות גישור ועשו התקדמות משמעותית. הצדדים הסכימו על משמורת משותפת והסדרי ראיה, וכמעט הגיעו להסכמה גם בנושא מזונות הילדים. נותרו רק כמה נקודות מחלוקת בנושא חלוקת הרכוש. שני הצדדים מאמינים שבעוד 30 יום נוספים ניתן להגיע להסכם מלא, ולחסוך הליך משפטי ארוך ויקר."
דוגמה 2 – צורך בהכנת מסמכים:
"הצדדים הסכימו על עקרונות חלוקת הרכוש, אך זקוקים לזמן נוסף להכין הערכות שווי לנכסים (דירה ועסק). השמאים ביקשו 45 יום להכנת החוות דעת. משיתקבלו ההערכות, הצדדים מתחייבים לסיים את ההסכם תוך שבועיים."
דוגמה 3 – בקשה משותפת:
"שני הצדדים מסכימים כי יש צורך בהארכת תקופת הגישור ב-30 יום נוספים. הגישור מתקדם היטב, והצדדים מאמינים שניתן להגיע להסכם מלא. הבקשה מוגשת בהסכמה משותפת של שני בני הזוג."
שלב 5: התקופה המבוקשת
אם מבקשים קיצור – יש לציין מתי מבוקש שתסתיים תקופת עיכוב ההליכים (למשל: "מיידי", "תוך 7 ימים").
אם מבקשים הארכה – יש לציין כמה זמן נוסף מבוקש (למשל: "30 יום נוספים", "עד ליום 15.3.2026").
שלב 6: עמדת הצד השני
יש לציין האם הצד השני מסכים או מתנגד לבקשה:
- מסכים – מחזק מאוד את הבקשה
- מתנגד – יש לצפות להתנגדות והצורך בשכנוע בית הדין
- לא ידוע – אם לא נשאלה עמדתו
שלב 7: מסמכים תומכים
יש לצרף:
- פרוטוקולים מיחידת הסיוע – תיעוד של הפגישות וההתקדמות/חוסר ההתקדמות
- התכתבויות – הודעות מהצד השני המעידות על חוסר שיתוף פעולה או על נכונות להמשיך
- אישורים רלוונטיים – אישור נסיעה לחו"ל, אישור רפואי, מסמכי רכוש
- עמדת יחידת הסיוע – אם יחידת הסיוע תומכת בבקשה, זה משקל רב
שלב 8: חתימה והגשה
חתימת המבקש – חתימה מלאה ותאריך.
הגשת הטופס – ניתן להגיש:
- באופן פיזי – במזכירות בית הדין הרבני או בית המשפט למשפחה
- באופן מקוון – דרך אתר בתי הדין הרבניים
מה קורה לאחר הגשת הבקשה?
תהליך הטיפול בבקשה:
החלטה מהירה – על פי החוק, בית הדין או בית המשפט מחויבים לתת החלטה תוך 14 ימים מהגשת הבקשה.
שמיעת עמדת הצד השני – במקרים מסוימים, בית הדין יבקש את עמדת הצד השני לגבי הבקשה.
שמיעת יחידת הסיוע – בית הדין עשוי לבקש חוות דעת מיחידת הסיוע על התקדמות הגישור וסיכויי ההצלחה.
החלטה – בית הדין יחליט האם לאשר את הבקשה, לדחות אותה, או לקבוע תנאים.
תוצאות אפשריות:
אישור בקשה לקיצור – תקופת עיכוב ההליכים מסתיימת, וניתן להגיש כתב תביעת גירושין והכרוך בגירושין.
אישור בקשה להארכה – תקופת עיכוב ההליכים מוארכת לפי הבקשה, והגישור ממשיך.
דחיית הבקשה – התקופה נשארת כפי שהיא, ויש להמתין עד סיומה הטבעי.
החלטה חלקית – בית הדין עשוי לאשר קיצור או הארכה בהיקף קטן יותר מהמבוקש.
טיפים חשובים להצלחת הבקשה
המלצות מקצועיות:
היו ספציפיים ומפורטים – תיאור כללי ("הגישור לא מתקדם") לא מספיק. פרטו אירועים, תאריכים, והתנהגויות ספציפיות.
צרפו ראיות – כל מסמך שתומך בטענות שלכם מחזק את הבקשה. פרוטוקולים, התכתבויות, אישורים – כל אלו חשובים.
הקפידו על טון מכובד – גם אם אתם כועסים, כתבו בצורה עניינית ומכובדת. השמצות ותקיפות אישיות פוגעות באמינות.
הדגישו את טובת הילדים – אם יש ילדים, הדגישו כיצד הבקשה משרתת את טובתם (סיום מהיר של אי הוודאות, או השלמת הסכם טוב יותר).
היעזרו בעמדת יחידת הסיוע – אם יחידת הסיוע תומכת בבקשה, הדבר נושא משקל רב. נסו לקבל ממנה התייחסות בכתב.
בקשה משותפת חזקה יותר – אם אפשר, נסו להגיע להסכמה עם הצד השני על הבקשה. בקשה משותפת מאושרת כמעט תמיד.
התייעצו עם מומחה – טוען רבני מנוסה יכול לייעץ האם כדאי להגיש את הבקשה, מתי להגיש, ואיך לנסח אותה בצורה המשכנעת ביותר.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח לקבל החלטה על הבקשה?
עד 14 ימים מהגשת הבקשה. זהו מועד מקסימלי שנקבע בחוק, ולעיתים ההחלטה מתקבלת מהר יותר.
האם אפשר להגיש בקשה נוספת אם הבקשה נדחתה?
תלוי בנסיבות. בדרך כלל, לא ניתן להגיש בקשה זהה מחדש ללא שינוי נסיבות משמעותי. אך אם התגלו עובדות חדשות או השתנה המצב, ניתן להגיש בקשה נוספת.
האם יש עלות להגשת הבקשה?
בדרך כלל אין אגרה נפרדת לבקשה זו, אך יש לוודא עם בית הדין הספציפי.
מה קורה אם הצד השני מתנגד לבקשה?
בית הדין ישקול את שני הצדדים ויחליט על פי הנסיבות. התנגדות לא בהכרח תגרום לדחיית הבקשה, אך תקשה על האישור.
האם אפשר להאריך את התקופה כמה פעמים?
כן, אך כל הארכה דורשת הצדקה. לאחר מספר הארכות, בית הדין עשוי להפסיק לאשר, בהנחה שהגישור לא מוביל לתוצאות.
מה קורה אם תקופת עיכוב ההליכים הסתיימה ולא הגשתי בקשה?
לאחר סיום התקופה (כולל 10 ימי "צינון" נוספים), ניתן להגיש הודעה לתובענה ליישוב סכסוך ולהמשיך להליך תביעה.
טפסים נוספים שעשויים להיות רלוונטיים
במהלך הליך יישוב הסכסוך והגירושין, ייתכן שתזדקקו לטפסים נוספים:
- בקשה ליישוב סכסוך – השלב הראשון
- הודעה לתובענה ליישוב סכסוך – לאחר סיום הגישור
- כתב תביעת גירושין והכרוך בגירושין – התביעה המשפטית
- בקשה לשינוי מועד דיון – לדחיית דיונים
- בקשה למתן צו הגנה – במקרי אלימות
כל הטפסים זמינים להורדה חינם בדף הטפסים שלנו.
לסיכום
טופס בקשה לקיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים הוא כלי חשוב המאפשר גמישות בהליך יישוב הסכסוך. הטופס מאפשר לקצר את התקופה כאשר הגישור לא מתקדם או שיש סיבות דחופות, או להאריך אותה כאשר יש סיכוי להגיע להסכם בזמן נוסף.
מילוי נכון של הטופס, נימוקים משכנעים ומפורטים, וצירוף ראיות תומכות – כל אלו קריטיים לאישור הבקשה. חשוב לזכור שבית הדין בוחן כל בקשה לגופה, ושוקל את טובת שני הצדדים ובמיוחד את טובת הילדים.
אם אתם זקוקים לסיוע בהגשת בקשה לקיצור או הארכת תקופת עיכוב ההליכים, בייצוג בהליכי יישוב סכסוך, או בכל נושא הקשור למשמורת, מזונות, כתובה, או חלוקת רכוש – אנו כאן לעזור.
