ניכור הורי: מזהים, מבינים, פועלים
ניכור הורי הפך לאחת התופעות ההרסניות ביותר במשפחות מתגרשות, כאשר הורה אחד פועל להרחיק את הילדים מההורה האחר, לעיתים באמצעות הסתה מכוונת ולעיתים בדרך של יצירת אווירה עוינת. לא בכדי בתי הדין הרבניים ובתי המשפט עוסקים בנחישות בגילוי, בהוקעה ובמניעה של ניכור הורי, שהרי השלכותיו הרגשיות, ההתפתחותיות על הקטינים – קשות לעין ערוך.
פסיקת בתי הדין הרבניים והמשפט האזרחי: ניכור הורי כהתעללות בקטין
לעניין החשיבות בהוקעת ניכור הורי יש להפנות לפס"ד בית הדין הרבני בירושלים (תיק 940944/17) – אשר הפנה לאמור בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 22078-03-18 מ.ר. נ' ס.ס., פורסם בנבו) – אשר קבע כי ניכור הורי שקול להתעללות בילדים ולכן יש על בית הדין ובתי המשפט להוקיע ולמנוע מכיור הורי;
"בית המשפט קבע כי ניכור הורי הוא התעללות בקטין, והוסיף כי התעללות כזו היא בלתי חוקית, וכי חובתו של בית המשפט, להוקיע ניכור הורי ולמנוע אותו, קודמת ל"עיקרון המלאכותי של טובת הילד".
בשל חומרת הפגיעה, חידד בית הדין כי ניכור הורי פעיל "נכנס הוא לתוך תחומי העבירה הפלילית", ומהווה הפרה חמורה של החובה ההורית המוטלת על פי סעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962, הקובעת כי חובת ההורה לנהוג כהורה מסור ואחראי.
"ניכור הורי פעיל "נכנס הוא לתוך תחומי העבירה הפלילית" ומהוות הפרת החובה של הורה, על פי סעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, לנהוג כהורה מסור"
הפסקת מזונות כתגובה משפטית לניכור הורי
בהמשך לכך, בפסיקת בתי הדין הרבניים, מוצע לנקוט בצעדים נוקשים כלפי הורה המנכר, ובכללם – שלילת זכותו לתבוע מזונות ילדים. כך, במאמרו המקיף של כבוד הרב יצחק אושינסקי, אב בית הדין הרבני ירושלים ("תיקי ניכור הורי בבתי הדין הרבניים – זיהוי, דרכי התמודדות והצעת פתרונות"), נדונה האפשרות, בנסיבות מתאימות, לפטור את ההורה המנוכר מחיוב במזונות ילדיו. מקור ההלכה בשולחן ערוך אבן העזר (סימן פ"ב סעיף ז'), שם נפסק:
"ניתן לבחון פטור האב (אם הוא ההורה המנוכר) ממזונות ילדים. העניין נדון בפסקי דין רבניים, כשמקור הדיון הוא מהאמור בשו"ע אבן העזר (סימן פב סעיף ז), ובמפרשי השו"ע והרמ"א שם. השו"ע שם (סעיף ז) כתב אודות מקום המצאות בן להורים גרושים: "ואחר שש שנים, יש לאב לומר אם אינו אצלי לא אתן לן מזונות". וכתב שם הבית שמואל (ס"ק ח): "ואם הבן אינו רוצה להיפרד מאמו, יכול האב לומר 'כיון שהוא אינו שומע בקולי להיות אצלי, אין עלי חיוב לפרנסו'" (שם מדובר בבן שלא בא לגור עם האב). כך שכל שכן האב רשאי שלא לשלם מזונות לבן שלא בקשר אתו; וקיים דיון האם אף בבת כך הדין, וראו ספר כנס הדיינים התשע"ה, שם הביאו (מעמוד 488 והלאה) את הדיון ההלכתי שהיה בכך בין הדיינים בכנס בשנת תשל"ט".
וכן נפסק בפס"ד 1229721-9 כי אם אשר אינה פועלת לחידוש הקשר של הילדים עם האב, בניגוד להחלטות ביה"ד, דינה של בקשתה למזונות להידחות;
"ביחס לאם המשמורנית, ברור שאין בידה לתבוע עזרה במזונות, בה בעת שאינה מסייעת לחידוש הקשר של הילדים עם האב כהחלטות ביה"ד, וזאת בלשון המעטה.
לאור כל האמור, בקשת האם לפסיקת מזונות זמניים נדחית, שהרי כמקובל בפסיקה, אין הצדקה לתשלום מזונות ילדים להם או לאימם, כשהם או היא מונעים קשר בין הילדים לאביהם". (ההדגש אינו במקור)
קביעה עקרונית זו, לפיה ניכור הורי מהווה עילה לדחות תביעה של תשלום מזונות, הובאה אף בפסק דינו של בית הדין הרבני בירושלים תיק 940944/17;
"לאור כל האמור, ובשל הניכור החמור בין האב לבתו שנגרם מצד האם, והביא לניתוק הקשר בין האב לבת, ככל המתואר מעלה בהרחבה, ומאחר ולא נצפה בשלב זה כי האם תורמת אף לא במידה מסוימת לחידוש הקשר, בית הדין עומד על החלטתו מיום א' בסיון תשע"ט (4.6.19) כי האב לא ישלם מזונות הבת לאם, וכל שכן שאין עילה להגדיל את דמי המזונות לאם, המקשה באופן כה בוטה וחמור על האב לקיים את ההורות שלו, ובכך פוגעת פגיעה אנושה בבתה שלה במניעת דמות אב מהבת".
סיכום – אכיפה והוקעה של ניכור הורי: מסר חד לבעלי דין
בתי הדין הרבניים ובתי המשפט מאמצים קו תקיף ואחיד נגד ניכור הורי, ורואים בו לא רק כשל מוסרי, אלא עוולה משפטית והלכתית מהמעלה הראשונה, שיש להוקיעה, ולהציב כלפיה גבולות ברורים. כל הורה חייב לזכור: מניעת קשר בין ילדים להורה השני – אינה לגיטימית בשום נסיבות, וחושפת את המנכר לסנקציות חמורות ביותר.
חשיבות הייעוץ המקצועי
בכל התמודדות עם סוגיות של ניכור הורי, קיימת חשיבות עליונה להתייעצות מוקדמת עם איש מקצוע הבקיא בתחום – טוען רבני או עורך דין העוסק בדיני משפחה. ליווי מקצועי בשלב מוקדם עשוי לשנות מהותית את מהלך ההליך, ולמנוע טעויות בלתי הפיכות בזכויותיך ובטובת ילדיך.
