
ניכור הורי: מזהים, מבינים, פועלים ניכור הורי הפך לאחת התופעות ההרסניות ביותר במשפחות מתגרשות, כאשר הורה אחד פועל להרחיק את הילדים מההורה האחר, לעיתים באמצעות
גירושין הוא תהליך מורכב ומאתגר, העובר על זוגות רבים. תהליך הגירושין בישראל כולל מספר שלבים, החל מהגשת בקשה ליישוב סכסוך ועד לקבלת פסק דין סופי. במאמר זה נסקור את השלבים השונים בתהליך הגירושין, ונפרט את הנושאים המשפטיים החשובים שעולים במהלך ההליך. מטרתנו היא לספק מידע ברור ומקיף, שיעזור לכם להבין את התהליך ולהתכונן לקראתו בצורה טובה יותר.
במאמר זה נסקור את הליך הגירושין במקרים בהם בני הזוג אינם מסכימים על הפרידה. כאשר קיימת הסכמה בין בני הזוג, הליך הגירושין מתנהל באופן שונה מהמתואר במאמר זה, והרחבנו על גירושין בהסכמה במאמר נפרד באתר.
בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, בני זוג המעוניינים להתגרש חייבים לעבור הליך יישוב סכסוך ביחידת הסיוע של בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. מטרת הליך זה היא לסייע לבני הזוג להגיע להסכמות הדדיות בכל הנושאים הקשורים לגירושין כמו, חלוקת רכוש ומשמורת ילדים, ובכך לנסות לפתור את הסכסוך בין בני הזוג בהסכמה ללא צורך בהתדיינות משפטית.
רק לאחר כישלון הליך גישור או חלוף 60 יום מהגשת הבקשה ליישוב סכסוך, יוכל הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש את תביעתו לערכאה בה יבחר.
יודגש, כי במידה ובני הזוג הגיעו להסכמה על תנאי הגירושין, הם רשאים לוותר על הליך הגישור ולהגיש את הסכם הגירושין לאישור בית הדין הרבני או בית המשפט.
לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך, הצדדים יוזמנו ליחידת הסיוע של בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה (בהתאם למקום אליו הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך) על מנת לנסות ולהגיע להסכמות הדדיות בנושאים הקשורים לגירושין לרבות חלוקת רכוש, מזונות ילדים.
במידה והצדדים הגיעו להבנות בנוגע לנושאים הקשורים לגירושין, הצדדים מגישים בקשה משותפת לבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, על מנת בקשה לאשר את הסכם גירושין. הליך זה הורחב במאמר העוסק בגירושין בהסכמה.
נעים להכיר, אני דביר עמר
הוסמכתי כטוען רבני על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול בירושלים, אני חבר בלשכת הטוענים הרבניים וראש מכון משפטי ההלכה להכשרת טוענים רבניים. בנוסף, הוסמכתי כרב על ידי הרבנות הראשית לישראל, עברתי בהצלחה את מבחני הדיינות אצל גדולי הדיינים, וכן הוסמכתי כמגשר מטעם ה-MTC, בהתאם להמלצות "ועדת גדות" של משרד המשפטים.
האני מאמין שלי הוא לבנות לכל לקוח ולקוחה אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית, שמשלבת ידע מעמיק בדין העברי עם הבנה נרחבת בדין האזרחי. אני מאמין בחשיבה יצירתית, בגישה בלתי מתפשרת למקצועיות, ובמסירות מלאה להשגת התוצאה הטובה ביותר עבורכם.
במהלך השנים צברתי ניסיון רחב במשרדי טוענים רבניים ועורכי דין מהוותיקים והמצליחים בארץ בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי. הניסיון הזה, יחד עם ההשכלה הרחבה שלי, מאפשרים לי להוביל אתכם בביטחון לאורך כל ההליך המשפטי.
במידה והצדדים לא הגיעו להבנות אודות הליך הגירושין, הצד המעוניין בכך מגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני בישראל, הסמכות לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים מוקנית באופן בלעדי לבית הדין הרבני ולא לבית המשפט לענייני משפחה. בהתאם לחוק, בית הדין הרבני דן בנושא הגירושין על פי ההלכה היהודית.
לפי הדין הדתי, גירושין מותנים בהסכמת שני בני הזוג. עם זאת, במידה ואחד מבני הזוג מעוניין להתגרש והשני מסרב, ניתן להגיש תביעה לבית הדין הרבני, ובמסגרת התביעה לפרט למה הסירוב להתגרש הינו בלתי מוצדק. לאחר הגשת התביעה, בית הדין בוחן כל מקרה לגופו ובמידה וקיימת עילה (סיבה) הלכתית מספקת, בית הדין רשאי לפסוק גט, גם כנגד רצונו של אחד הצדדים.
לאחר הגשת תביעת גירושין, בית הדין הרבני יפתח הליך שבו יבחן את הטענות שהוצגו על ידי התובע, ויקבע האם קיימת עילה הלכתית לתביעת הגירושין, ובהתאם לכך בית הדין יפסוק האם יש עילה לקבל את תביעת הגירושין, או לדחותה.
למידע נוסף אודות עילות גירושין והקריטריונים לקביעתן, ניתן לעיין במאמר המקיף שלנו בנושא. המאמר כולל דוגמאות והסברים מפורטים, ויעזור לך להבין טוב יותר את ההיבטים המשפטיים של הגירושין.
חלוקת רכוש, קביעת אחריות הורית (משמורת ילדים) ועוד
בעוד שבית הדין הרבני הוא הערכאה היחידה המוסמכת לדון בישראל בגירושין בין בני זוג יהודים, סמכותו לדון בסוגיות נוסשפות כגון חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת ילדים, הינה מקבילה לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. כאשר בני הזוג רשאים לבחור באיזו ערכאה תדון בעניינים אלה.
כאשר אנו מדברים על "סמכות מקבילה" בהקשר של גירושין, הכוונה היא לכך שבתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה שניהם בעלי הסמכות לדון בסוגיות הקשורות לגירושין, כגון חלוקת רכוש, אחריות הורית (משמורת ילדים) ומזונות.
משמעות הדבר היא, שכאשר צד אחד מעוניין שנושא חלוקת הרכוש יידון בבית הדין הרבני, עליו להגיש תביעה לגירושין ולכרוך (לצרף) אל התביעה את חלוקת הרכוש לפני שהצד השני יגיש תביעה לחלוקת רכוש בבית המשפט לענייני משפחה. ברגע שתביעת הגירושין הוגשה לבית הדין הרבני וכרכו אליה תביעות נוספות כאמור, היא "תופסת" סמכות בנושאים אלו ו"כופה" על הצד השני להתדיין בנושאים אלו בבית הדין הרבני, גם אם הוא מעדיף להתדיין בבית המשפט.
משרדנו מעניק ייצוג מקצועי בבית הדין הרבני, תוך שילוב ידע מעמיק בדין העברי והאזרחי, במטרה למקסם את סיכויי ההצלחה ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורכם.
גירושין הם הליך מאתגר שמלווה בקשיים נפשיים רבים. אנחנו כאן כדי ללוות אתכם לאורך כל הדרך ברגישות ובמקצועיות – ותמיד זכרו, הילדים הם מעל הכל!
אנו מאמינים כי ידע מעמיק ועדכני הוא הבסיס לשירות משפטי איכותי. לכן, אנו מתעדכנים באופן שוטף בפסיקת בתי הדין הרבניים ובחקיקה, כדי להציע פתרונות מדויקים ומותאמים לכל מקרה
בהתקיים עילה הלכתית, בית הדין הרבני יפסוק גט. רמת החומרה של העילה תכתיב את סוג חיוב שיפסוק בית הדין הרבני, החל מהמלצה לגירושין ועד לכפיית גט.
סוג פסק הדין שיפסוק בית הדין הרבני (המלצה, מצווה, חובה או כפייה) ישפיע באופן ישיר על הכלים העומדים לרשות בית הדין כדי לאכוף את ההחלטה במקרה של סירוב מצד אחד הצדדים.
הגשת תביעת גירושין היא הליך מורכב ורגיש, הכרוך בהבנה מעמיקה של הדין העברי, דיני משפחה אזרחיים והשלכותיהם המשפטיות. טוען רבני, המשלב ידע בדין העברי, והבנה רחבה בדין האזרחי, יסייע לך לנווט את ההליך המשפטי בצורה מיטבית.
השלב הראשון הוא הגשת בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע של בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני
משפחה. החוק מחייב להתחיל בהליך זה לפני שמגישים תביעות כלשהן, כדי לנסות להגיע להסכמות בנושאי
רכוש, מזונות ומשמורת.
רק לאחר כישלון הליך הגישור או לאחר 60 ימים ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך — ניתן להגיש תביעות לערכאה הרצויה.
כן. אם בני הזוג הגיעו להסכמות מלאות, הם יכולים לוותר על הגישור ולהגיש הסכם גירושין לאישור בית הדין או בית המשפט.
במקרה של סירוב, ניתן להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. בית הדין יבחן אם קיימת עילה הלכתית המצדיקה גירושין, ואם כן רשאי לפסוק גט גם בניגוד לרצון אחד הצדדים.
רק בית הדין הרבני. על פי החוק, נישואין וגירושין של יהודים מתבררים אך ורק בבית הדין הרבני ועל פי ההלכה.
סמכות מקבילה פירושה ששתי הערכאות בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה מוסמכות לדון בחלוקת רכוש, מזונות ואחריות הורית. בן הזוג או בת הזוג שיפתח ראשון את תביעתו בבית הדין הרבני או בבית המשפט יקבע היכן יתנהל הדיון.
כאשר מגישים תביעת גירושין וכורכים אליה את נושא הרכוש, מזונות, או אחריות הורית (משמורת וזמני שהות) לפני שהצד השני מגיש תביעה בבית המשפט — בית הדין “תופס סמכות” ומחייב את הצדדים לדון ברכוש אצלו.
הליך הגירושין מורכב, רגיש וכולל דין דתי ודין אזרחי. טוען רבני המשלב ידע בהלכה ובדיני משפחה אזרחיים מסייע לנווט את התהליך, להבין את המשמעויות המשפטיות, לבחור את הערכאה הנכונה ולשמור על הזכויות שלך לאורך כל ההליך

ניכור הורי: מזהים, מבינים, פועלים ניכור הורי הפך לאחת התופעות ההרסניות ביותר במשפחות מתגרשות, כאשר הורה אחד פועל להרחיק את הילדים מההורה האחר, לעיתים באמצעות

מהי "כריכה" ולמה היא כל כך חשובה בגירושין? כפי שפורט במאמרים העוסקים בסמכויות בית הדין הרבני בהליכי גירושין, בית הדין מוסמך לדון גם בעניינים

מהי תביעת גירושין? הנישואין, לפי התפיסה של המשפט העברי, הם יותר מאשר הסכם משפטי רגיל – הם נחשבים למשהו מהותי שנוצר בין שני בני זוג.