
עורך דין מנוסה התקשר אליי לפני כמה חודשים, מבולבל ומתוסכל. דביר, אמר, "אני לא מבין מה קורה כאן. הגשתי לבית הדין הרבני מסמך לפי כל כללי
המדריך להבנת סמכויות בית הדין הרבני: שליטה על גורלכם בהליך גירושין.
לפשט את הגירושין: מדריך להבנת סמכויות בית הדין הרבני.
מתגרשים? חשוב להבין מי מחליט על עתיד הילדים וחלוקה הוגנת של הרכוש. במאמר זה נסביר בצורה פשוטה וברורה כיצד בית הדין הרבני קונה סמכות שיפוט על נושאים אלה, ונפרט על התהליך המשפטי.
כאשר מדברים על "קניית סמכות" בהקשר של בית משפט או בית דין, הכוונה היא למעשה לתהליך שבו בית המשפט או בית הדין מקבלים את הזכות והסמכות לדון בעניין מסוים. זה כמו לתת לבית המשפט או לבית הדין "רישיון" לטפל בעניין הספציפי הזה.
הסמכות של בית הדין הרבני לשפוט במדינת ישראל במדינת בענייני גירושין נובעת מהחוק. החוק הישראלי קובע כי לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים. כלומר, אם שני בני זוג יהודים רוצים להתגרש, בית הדין הרבני הוא המקום היחיד שיכול לדון בעניין הזה ולהוציא גט.
נעים להכיר, אני דביר עמר
הוסמכתי כטוען רבני על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול בירושלים, אני חבר בלשכת הטוענים הרבניים וראש מכון משפטי ההלכה להכשרת טוענים רבניים. בנוסף, הוסמכתי כרב על ידי הרבנות הראשית לישראל, עברתי בהצלחה את מבחני הדיינות אצל גדולי הדיינים, וכן הוסמכתי כמגשר מטעם ה-MTC, בהתאם להמלצות "ועדת גדות" של משרד המשפטים.
האני מאמין שלי הוא לבנות לכל לקוח ולקוחה אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית, שמשלבת ידע מעמיק בדין העברי עם הבנה נרחבת בדין האזרחי. אני מאמין בחשיבה יצירתית, בגישה בלתי מתפשרת למקצועיות, ובמסירות מלאה להשגת התוצאה הטובה ביותר עבורכם.
במהלך השנים צברתי ניסיון רחב במשרדי טוענים רבניים ועורכי דין מהוותיקים והמצליחים בארץ בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי. הניסיון הזה, יחד עם ההשכלה הרחבה שלי, מאפשרים לי להוביל אתכם בביטחון לאורך כל ההליך המשפטי.
חוק שיפוט בתי הדין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג-1953. אשר מסדיר את הנושאים בהם יש לבתי הדין סמכות לדון קבע כי;
"הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג".
כאשר, זוג מתגרש, בית הדין הרבני לא רק מחליט לגבי תביעת הגירושין, אלא גם דן בכל הנושאים הקשורים לגירושין, כמו חלוקת הרכוש, משמורת הילדים ומזונות. כלומר, ברגע שאחד מבני הזוג מגיש תביעת גירושין וכרך אל תביעת הגירושין את המחלוקות הנוספות שהתגלעו בין הצדדים, בית הדין מקבל את הסמכות להחליט על כל ההיבטים של הגירושין.
חשוב להדגיש כי, כדי שבית הדין הרבני יקנה סמכות לדון בעניינים הכרוכים בגירושין, אחד מן הצדדים המתגרשים, צריך לכרוך את המחלוקות הנלוות לתביעת הגירושין (כגון חלוקת רכוש), אל תביעת הגירושין.
(מהי כריכה, ועל אופן ביצועה, הורחב במאמר "מהי כריכה")
לבית הדין הרבני קיימת סמכות לדון בענייני רכוש, אך חשוב להבין כי הוא עושה זאת על פי דיני הדין האזרחי, ועל פי חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 (סעיף 13). יתרה מכך, בית הדין הרבני כפוף לפסיקותיו של בית המשפט העליון, וכפי הנפסק בבג"ץ בבלי, (1000/92 חוה בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול 1994) כי ביה"ד הרבני כפוף לפרשנות בית המשפט העליון לגבי אופן פרשנות החוק ויישומו.
קביעת סמכות השיפוט בהליך הגירושין היא הליך הדורש מומחיות. לפני הגשת תביעת גירושין, מומלץ להתייעץ עם טוען רבני או עורך דין כדי להבטיח את שמירת זכויותיכם.
משרדנו מעניק ייצוג מקצועי בבית הדין הרבני, תוך שילוב ידע מעמיק בדין העברי והאזרחי, במטרה למקסם את סיכויי ההצלחה ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורכם.
גירושין הם הליך מאתגר שמלווה בקשיים נפשיים רבים. אנחנו כאן כדי ללוות אתכם לאורך כל הדרך ברגישות ובמקצועיות – ותמיד זכרו, הילדים הם מעל הכל!
אנו מאמינים כי ידע מעמיק ועדכני הוא הבסיס לשירות משפטי איכותי. לכן, אנו מתעדכנים באופן שוטף בפסיקת בתי הדין הרבניים ובחקיקה, כדי להציע פתרונות מדויקים ומותאמים לכל מקרה
"קניית סמכות" היא הפעולה שקובעת איפה יתנהלו כל העניינים שלכם: גט, מזונות, אחריות הורית (משמורת והסדרי ראייה) ורכוש. בית הדין לא מקבל סמכות אוטומטית – צריך לצרף לתביעת הגירושין גם את שאר המחלוקות. אם לא תעשה זאת בזמן, והצד השני יקדים ויפנה לבית המשפט, הסמכות תעבור לשם.
בית הדין לא מקבל את הסמכות לדון בנושאים הכרוכים (קשורים) לגירושין אוטומטית. צריך לכרוך (לצרף) את הנושאים האלה לתביעת הגירושין. אם תפספס את זה והצד השני יגיש לפניך את התביעות לבית המשפט, הסמכות תעבור לבית המשפט, ושם הכללים אחרים לגמרי.
כי הגשה מוקדמת מעניקה לך יתרון אסטרטגי מכריע: אתה זה שקובע את הזירה. מי שממתין "עוד שבוע שבועיים" נותן לצד השני פתח להקדים ולהגיש לבית המשפט. מהרגע שזה קורה, אתה מאבד יכולת להשיב את ההליך לבית הדין. הזמן כאן הוא לא טכני, הוא מהותי. צעד אחד בזמן קובע גורל של שנים.
כי אם לא תדאג לקנות סמכות בזמן, בן הזוג יכול להקדים אותך ולהגיש לבית המשפט ושם כללי המשחק אחרים לחלוטין. המשמעות יכולה להיות דרמטית: אתה עלול לאבד יתרונות משפטיים, לאבד שליטה על התיק, ולפעמים אפילו לוותר בלי שהתכוונת על זכויות מהותיות כמו רכוש, מזונות וזמני שהות.
בבית הדין ההליכים מתקדמים מהר יותר.
מחקרים ומדידות מערכתיות מראים שבית הדין מטפל בתיקים בקצב מהיר משמעותית מבית המשפט לענייני משפחה. התוצאה עבורך: פחות זמן, פחות כסף ופחות עינוי דין.
ועוד נושא חשוב: הכול מתנהל במקום אחד.
בכל מקרה של גירושין, הגט והכתובה חייבים להיות בבית הדין. אם בנוסף לכך הרכוש, המזונות והילדים נשארים אצל בית המשפט, אתה נגרר לשתי מערכות שונות במקביל.
בבית הדין, לעומת זאת, הכול מתנהל תחת קורת גג אחת: גירושין, רכוש, ילדים ומזונות. פחות בלגן ופחות הוצאות.
כן. ההסכמה של הצד השני אינה תנאי. אם כרכת (בהמשך נסביר מזה כריכה) את הנושאים בצורה נכונה ובזמן, בית הדין מקבל סמכות מלאה לדון בכולם – גם אם הצד השני מתנגד, מתחמק או מנסה למשוך את התיק לבית המשפט. זו אחת הסיבות המרכזיות שבגללן חשוב להגיש תביעה מקצועית, מדויקת ומנומקת כבר בהתחלה.
זה תלוי בנסיבות האישיות שלך, כי לכל ערכאה יש יתרונות וחסרונות עבורך בהתאם למצבך. לכן חשוב להתייעץ עם טוען רבני או עורך דין לפני שמחליטים, ולא "לירות בחושך". החלטה בלי ייעוץ יכולה לעלות לך המון כסף והרבה זכויות הוריות.
לא. בענייני רכוש בית הדין חייב לדון לפי הדין האזרחי ולפי חוק יחסי ממון, בדיוק כמו בית המשפט (אלא אם שני הצדדים מסכימים שבית הדין ידון לפי הדין העברי). עם זאת, חשוב גם לדעת שבית הדין מעניק לעיתים פרשנות שונה לחוק, פרשנות המושפעת ממקורות הדין העברי, ולעיתים זו פרשנות שמטיבה עם מי שיודע לפעול נכון ובזמן.

עורך דין מנוסה התקשר אליי לפני כמה חודשים, מבולבל ומתוסכל. דביר, אמר, "אני לא מבין מה קורה כאן. הגשתי לבית הדין הרבני מסמך לפי כל כללי

סיפור מבית הדין: שלושה חודשים אחרי שניתן פסק דין שלילי בעניינו של משה בתיק רכוש מורכב, הוא קיבל פנייה מבית הדין עצמו. אב בית הדין הזמין

קיבלתם פסק דין מבית הדין הרבני, ואתם מרגישים שמשהו לא הסתדר. אולי טענה חשובה שלכם לא קיבלה מענה. אולי בית הדין לא נתן משקל למה שהיה

כאשר חיי הנישואין עולים על שרטון, רבים סבורים כי די בכך שאחד מבני הזוג מבקש להתגרש כדי שבית הדין הרבני יקבע שיש חובה לתת גט. בפועל הדין העברי בנוי

כשאדם נכנס להליך גירושין או לכל מחלוקת המתבררת בבית הדין הרבני או בבית המשפט, הוא מגלה מהר מאוד אמת לא נעימה, ההליך המשפטי אינו מתקיים בקצב

מהי "כריכה" ולמה היא כל כך חשובה בגירושין? כפי שפורט במאמרים העוסקים בסמכויות בית הדין הרבני בהליכי גירושין, בית הדין מוסמך לדון גם בעניינים