הגשתי תביעת גירושין, זה יכול לסכן לי את הזכות לכתובה?

אני זאת שהגשתי את תביעת הגירושין. זה יכול לפגוע לי בכתובה?

את השאלה הזו אני שומע לא מעט, ולעיתים היא מגיעה רק בדיעבד, אחרי שהתיק כבר נפתח והמהלך כבר נעשה. נשים רבות מגיעות לייעוץ מתוך הנחה פשוטה: אם אני רוצה להתגרש, אז הכתובה ממילא תגיע. אלא שבפועל, המציאות בבית הדין מורכבת הרבה יותר.

מהניסיון שלי, עצם פתיחת תביעת גירושין על ידי האישה איננה צעד ניטרלי. לעיתים מדובר במהלך נכון ומוצדק, ולעיתים במהלך שנעשה בפזיזות, בלי להבין את ההשלכות שעלולות להתלוות אליו. ובמקרים מסוימים, נשים מגלות מאוחר מדי שהצעד הראשון שעשו הוא זה שעלה להן בכתובה.

במאמר הזה אני מבקש לעשות סדר, ולהסביר מתי פתיחת תיק גירושין על ידי האישה פוגעת בזכאות לכתובה, מתי לא, ואילו טעויות כדאי להימנע מהן עוד לפני שמקבלים החלטות שקשה לתקן בדיעבד.

לפני שנכנסים לשאלה עצמה, חשוב להבין מהי כתובה ומה המשמעות המשפטית האמיתית שלה

מהי כתובה ומה באמת עומד מאחוריה

הכתובה איננה מסמך טקסי או סמלי, אלא שטר התחייבות משפטי מחייב לכל דבר ועניין. במסגרתה מתחייב הבעל לשלם לאישה סכום כספי מוסכם עם סיום הנישואין, בגירושין או בפטירה.

הכתובה בנויה משני רכיבים שונים מהותית, שכל אחד מהם נבחן אחרת:

א. עיקר הכתובה – הסכום הבסיסי והמינימלי שנקבע על פי ההלכה, כחיוב קבוע המוטל על כל בעל כלפי אשתו, במידה ומגרש אותה.

ב. תוספת הכתובה – סכום נוסף שהבעל מתחייב בו מרצונו מעבר לעיקר הכתובה, זה בעצם סכום הכסף היותר משמעותי שיכול להגיע לעשרות, ואף למאות אלפים.

מכאן מתעוררת השאלה המרכזית: בניגוד למה שנהוג לחשוב, פתיחת תיק גירושין מצד האישה אינה צעד ניטרלי. במקרים רבים היא מתפרשת כיוזמה חד צדדית לפירוק התא המשפחתי.

המשמעות המשפטית עלולה להיות שלילת זכאות האישה לקבל כתובה

עיקר הכתובה לרוב יישאר בעינו, אך תוספת הכתובה עלולה להישלל במלואה.

בתי הדין הרבניים, בהסתמך על דברי הטור אבן העזר סימן קי"ח, על פי פרשנות ספר חק ומשפט להגאון רבי חיים טולידאנו זצ"ל, ועל פי פוסקים ואחרונים נוספים, קבעו בפסיקה כי כאשר האישה יוזמת את הגירושין והבעל נענה לבקשתה, הבעל חייב בתשלום עיקר הכתובה, אך פטור מתשלום תוספת הכתובה.

הנימוק לכך ברור: תוספת הכתובה נתפסת כמתנה מותנית, שנועדה להגן על האישה במקרה שבו הבעל הוא הגורם לפירוק הנישואין. כאשר האישה היא הדורשת את הגירושין, חזקה היא שהבעל לא התחייב להעניק לה מתנה זו בנסיבות כאלה. עמדה זו קיבלה ביטוי עקבי בפסיקת בתי הדין הרבניים, בין היתר בתיקים: 1215028/1, 1061002/2, 1075070/1, 1096123/5 ואחרים.

לעיון בפסקי הדין המלאים:
https://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/verdict_the_rabbinical_courts?skip=0

מתי ניתן לתבוע כתובה גם כאשר האישה פתחה את תיק הגירושין?

וזו הנקודה הקריטית ביותר להבנת הנושא: גם אם האישה היא שפתחה את תיק הגירושין, אין בכך כשלעצמו כדי לשלול את זכאותה לכתובה, מקום שבו קיימת עילה (סיבה) מוצדקת וברורה לגירושין.

כך למשל, במקרים של:

  • אלימות פיזית, כלכלית או נפשית מצד הבעל
  • בגידה של הבעל
  • הימנעות מתמשכת מעבודה ומפרנסה, ו/או מצב שהבעל אינו נושא בנטל הכלכלי ואינו מביא הכנסה לבית
  • הפסקת חיי האישות בין בני הזוג בגלל האיש
  • התמכרות להימורים מצד הבעל, הפוגעת ביציבות הכלכלית והמשפחתית

בנסיבות אלו ועוד, אף אם האישה יזמה את ההליך הפורמלי, בתי הדין עשויים לקבוע כי הבעל הוא האשם בפירוק, ולחייבו בכתובה, ולעיתים אף בתוספת הכתובה.

עם זאת, חשוב לדעת: נטל ההוכחה מוטל על האישה. ללא ראיות, גם עילה מוצדקת עלולה להישאר טענה בלבד.

נקודה קריטית שרבים מפספסים

קביעת זהות היוזם לפירוק הנישואין אינה שאלה טכנית, אלא סוגיה משפטית מורכבת ובעלת השלכות כספיות משמעותיות, בעיקר ביחס לתוספת הכתובה.

בתי הדין בוחנים מכלול של נסיבות, ובהן:

  • מי אחראי לפירוק הנישואין מבחינה מהותית
  • מי עזב את הבית ובאילו נסיבות
  • מי הגיש את תביעת הגירושין, מתי וכיצד

חשוב לדעת: הפסיקה בסוגיה זו אינה אחידה, וקיימות גישות שונות ואף סותרות. לפיכך, התאמת האסטרטגיה המשפטית וההלכתית לנסיבות הספציפיות של כל מקרה היא קריטית. ניסוח שגוי, עיתוי לא נכון או היעדר ראיות עלולים לעלות בזכות כספית משמעותית.

לפני שמקבלים החלטה חשוב לדעת

אם את שוקלת לפתוח תיק גירושין, או שכבר פתחת, ואם אתה עומד בפני תביעת גירושין או שוקל את צעדיך בהליך, אל תקבלו החלטות על בסיס שמועות, עצות מהסביבה או תחושות בטן.

בהליכי גירושין, צעד אחד שנעשה בלי חשיבה מוקדמת עלול להשפיע באופן ישיר על זכויות כספיות מהותיות, ובהן סוגיית הכתובה ותוספת הכתובה. במקרים רבים, שיחה אחת בזמן הנכון חוסכת סכומי כסף משמעותיים ומונעת טעויות שקשה לתקן בדיעבד.

לפגישת ייעוץ מקצועית, ממוקדת ודיסקרטית, לבחינת הזכויות והחשיפות המשפטיות של כל אחד מן הצדדים, ולהתאמת אסטרטגיה נכונה עוד לפני קבלת החלטות בלתי הפיכות, פנו עכשיו לטוען רבני שזו בדיוק המומחיות שלו, בשלב שבו עדיין אפשר להגן על הזכויות.

סיכום

הגשת תביעת גירושין על ידי האישה אינה פעולה ניטרלית, והיא עלולה להשפיע באופן ישיר על הזכאות לכתובה, ובפרט לתוספת הכתובה. בתי הדין בוחנים מי יזם את פירוק הנישואין ומהן הנסיבות שהובילו אליו, ולא רק מי פתח את התיק בפועל. לפיכך, עצם הגשת התביעה, ללא עילה (סיבה) מבוססת והוכחות מתאימות לתביעת הגירושין, עלולה לעלות באובדן זכויות כספיות משמעותיות. ייעוץ מקצועי מוקדם הוא המפתח להגנה על הזכאות לכתובה.

שאלות נפוצות

לא בהכרח, אבל זה בהחלט עלול להשפיע. הגשת תביעת גירושין אינה צעד טכני בלבד, אלא פעולה שבתי הדין בוחנים בקפידה. כאשר האישה היא זו שמגישה את התביעה, הדבר עשוי להתפרש כיוזמה לפירוק הנישואין, ובמצב כזה קיימת חשיפה ממשית לאובדן תוספת הכתובה. עם זאת, אם קיימת עילה מוצדקת וברורה לגירושין, והבעל הוא שגרם בפועל לפירוק הנישואין, עדיין ניתן להיות זכאית לכתובה. הכול תלוי בנסיבות, בעיתוי וביכולת להוכיח את הטענות.

זו תפיסה נפוצה, אך היא אינה מדויקת. הכתובה מורכבת משני חלקים שונים: עיקר הכתובה ותוספת הכתובה. בעוד שעיקר הכתובה נחשב לחיוב בסיסי, תוספת הכתובה נתפסת בפסיקה כמתנה מותנית. המשמעות היא שהזכאות אליה תלויה בשאלה מי גרם לפירוק הנישואין. כאשר האישה יוזמת את הגירושין ללא עילה מוצדקת, בתי הדין נוטים לפטור את הבעל מתשלום תוספת הכתובה. לכן, ההנחה ש"כתובה תמיד מגיעה" עלולה להוביל לטעויות יקרות.

לא בהכרח. גם אם האישה הגישה את תביעת הגירושין במידה, ותוכל להוכיח כי הבעל הוא שגרם לפירוק, למשל עקב אלימות, בגידה, הימנעות מפרנסה או התנהלות פוגענית אחרת, ייתכן שבתי הדין יראו בבעל את האחראי לפירוק. במצב כזה, עדיין קיימת אפשרות ממשית לחיובו בכתובה.

בתי הדין אינם מסתפקים בשאלה מי הגיש ראשון את תביעת הגירושין האיש או האישה. הם בוחנים מכלול רחב של נסיבות, ובהן: מי גרם בפועל לפירוק הנישואין, כיצד התנהלו חיי הזוגיות לאורך הזמן, מי עזב את הבית ובאילו נסיבות, ומה היה העיתוי ואופן הגשת התביעה. מדובר בבחינה מהותית ולא טכנית. לכן, הדרך שבה הדברים מוצגים, הניסוח המשפטי והראיות המצורפות, משפיעים באופן ישיר על ההכרעה ועל הזכאות לכתובה.

התשובה הפשוטה: לפני שמגישים תביעת גירושין. שאלת הכתובה מוכרעת לא פעם כבר בשלבים הראשונים של ההליך, בהחלטות ביניים ובאופן שבו מוצגות הטענות הראשוניות. שיחה אחת בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות בלתי הפיכות ולחסוך סכומי כסף משמעותיים. ייעוץ מוקדם מאפשר לבנות אסטרטגיה נכונה, להבין את הסיכונים, ולהגן על הזכויות עוד לפני שההליך "מתגלגל" לכיוון שקשה לעצור.

זו שאלה שעולה הרבה, בעיקר במצבים שבהם האישה מתישה מההליך ומוכנה לכל דבר רק כדי לסיים. התשובה הברורה: לעולם אל תחתמי על ויתור לזכויות כספיות מבלי להתייעץ עם מומחה. במקרים רבים, נשים חותמות על ויתור לכתובה, למזונות, או לחלוקת רכוש, רק כדי לקבל גט – ואז מגלות שוויתרו על עשרות או מאות אלפי שקלים שהיו מגיעות להן. חשוב להבין: גם אם את עייפה, גם אם את רוצה לסיים, זכויותיך הכספיות חשובות ולגיטימיות. לפעמים, דווקא הלחץ לחתום מהר הוא סימן שיש מה להפסיד. במקום לוותר, כדאי להתייעץ עם טוען רבני שיעזור לך להבין מה באמת מגיע לך, ולמצוא דרך לקבל גט מהיר מבלי לוותר על זכויות שחשוב לשמור עליהן.

זו שאלה קריטית שהרבה אנשים לא מבינים עד שמאוחר מדי. עיקר הכתובה הוא הסכום המינימלי והבסיסי שההלכה קבעה – 200 זוז לבתולה ו-100 זוז לאלמנה או גרושה. זהו חיוב קבוע שהבעל חייב בו כמעט בכל מצב של גירושין. תוספת הכתובה, לעומת זאת, היא הסכום הנוסף שהבעל הוסיף מרצונו – והוא יכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים. זו למעשה החלק המשמעותי מבחינה כלכלית. ההבדל הגדול: עיקר הכתובה נשאר כמעט תמיד, אבל תוספת הכתובה נחשבת למתנה מותנית – והיא זו שעלולה להישלל כאשר האישה יוזמת את הגירושין ללא עילה מוצדקת. למעשה, כשמדברים על "איבדתי את הכתובה", בדרך כלל הכוונה היא לתוספת, לא לעיקר. לכן כדאי מאוד להבין את ההבדל ולדעת כמה רשום בכתובה שלך בכל אחד מהסעיפים.

לא! זו טעות נפוצה ומסוכנת מאוד. עזיבת הבית עצמה אינה ויתור על זכויות, במיוחד כאשר היא נעשית מסיבה מוצדקת כמו אלימות, פחד, או מצב בלתי נסבל. בתי הדין הרבניים בוחנים את הנסיבות שהובילו לעזיבה, לא רק את עצם העזיבה. אם עזבת בגלל התנהגות פוגענית של הבעל, זה למעשה מחזק את הטענה שהוא האחראי לפירוק הנישואין. אבל – וזה חשוב מאוד – כדאי תמיד לתעד ולשמור ראיות: תמונות של חבלות, הודעות מאיימות, דיווחי משטרה, עדויות של שכנים או בני משפחה. בנוסף, חשוב מאוד לפנות לייעוץ משפטי מיד לאחר העזיבה, כדי לוודא שהצעדים הבאים נעשים בצורה נכונה ולא פוגעים בזכויות. העזיבה עצמה לא שוללת את הכתובה, אבל האופן שבו ממשיכים מכאן – כן יכול להשפיע.

שתפו את המאמר:
הגשתי תביעת גירושין, זה יכול לסכן לי את הזכות לכתובה
טוען רבני - דביר עמר
דביר עמר - טוען רבני ומגשר מוסמך

דביר עמר הוא טוען רבני מוסמך וחבר לשכת הטוענים רבניים, המתמחה בדיני משפחה וממונות בבתי הדין הרבניים. הוסמך כטוען רבני על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול, כרב מטעם הרבנות הראשית, וכמגשר על פי "ועדת גדות".

השכלתו הייחודית משלבת ידע מעמיק בדין העברי והאזרחי, מה שמאפשר לו לבנות אסטרטגיות משפטיות מדויקות ומנצחות.

צריכים ייצוג משפטי בבית הדין?
השאירו פרטים לייעוץ ראשוני ללא התחייבות ונבנה יחד את האסטרטגיה המנצחת שלכם.

צריכים ייצוג משפטי בבית הדין?
השאירו פרטים לייעוץ ראשוני ללא התחייבות ונבנה יחד את האסטרטגיה המנצחת שלכם.

זקוקים לייצוג בבית הדין הרבני?

השאירו פרטים לקביעת פגישת ייעוץ מקצועית ללא עלות

הצעד הכי חשוב מאחוריכם

1U1A1562 (2)
דביר עמר - טוען רבני ומגשר
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם דביר