למה במשפט העברי מוסד הנישואין הינו ייחודי?
ראשית חשוב להבין כי הנישואין, לפי התפיסה של המשפט העברי, הם יותר מאשר הסכם משפטי רגיל – הם נחשבים למשהו מהותי שנוצר בין שני בני זוג. לכן, כדי לסיים את הקשר, נדרשת סיבה. סיבה זו, המכונה 'עילה', יכולה להיות מגוונת, בית הדין הרבני בוחן כל מקרה לגופו ומחליט אם קיימת עילה מספקת לגירושין
כתוצאה מתפיסה זו של מוסד הנישואין, גירושין אינם מתאפשרים ללא הסכמת שני בני הזוג. עם זאת, במקרים מסוימים, כאשר קיימת עילה הלכתית מוצדקת לגירושין, בית הדין הרבני רשאי לאלץ את הצד שאינו מעוניין בגירושין להיעתר לדרישה לגירושין.
איך מתגרשים בבית הדין הרבני?
רוצים להתגרש? בהתאם לחוק הישראלי (חוק שיפוט בתי דין רבניים 1953, סעיפים 2-1) בית הדין הרבני הוא הגוף היחיד המוסמך לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים. כלומר, כדי להתקדם בהליך הגירושין, יש להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני.
התביעה צריכה להיות מנומקת היטב, רצוי שתלוּוה במסמכים, ראיות, עדים או חוות דעת בהתאם לנסיבות.
חשוב להדגיש כי, בהתאם לחוק, החלטות בית הדין הרבני בנושא של גירושין ונישואין מבוססות על דיני התורה וההלכה היהודית.
לאחר הגשה של אחד מבני הזוג תביעה להליך גירושין, יפתח בית הדין בתהליך משפטי שבו יבחנו הדיינים את נסיבות המקרה ויקבעו את ההחלטות המתאימות.
אם שני בני הזוג מגיעים להסכמה מלאה על הגירושין, בית הדין הרבני יאשר את התביעה ויקבע מועד לגט, וכך יושלם הליך הגירושין באופן מהיר יחסית.
אם קיימת התנגדות – נפתח הליך משפטי מורכב, לעיתים ממושך.
מה קורה אם צד אחד רוצה להתגרש, וצד אחד מסרב להתגרש?
כאשר אחד מבני הזוג מתעקש לשמר את הקשר, בעוד הצד השני מבקש להיחלץ ממנו – נוצר מצב של סרבנות גט.
במצב זה, נפתח הליך משפטי מקיף לבירור התביעה לגירושין. הליך זה כולל בדרך כלל חקירות, הצגת ראיות והקשבה לטענות שני הצדדים. בית הדין בוחן בקפידה את כל ההיבטים המשפטיים והעובדתיים של המקרה, על מנת להגיע להחלטה מושכלת לגבי קיומה של עילה לגירושין המצדיקה את פירוק הנישואין.
סרבנות גט
הליך גירושין שבו צד אחד מבקש להתגרש והצד השני מתנגד ומבקש לשמר את הנישואין, הינו הליך מורכב המשפיע על היבטים רבים בחיי בני הזוג. החל מחלוקת רכוש משותף, קביעת מקום מגורים לילדים, תשלום מזונות, ומימוש כתובה. חשוב לציין כי התנגדות לגירושין עשויה לנבוע מסיבות שונות, כגון רצון אמיתי לשמר את המשפחה, או משיקולים טקטיים כגון ניסיון להשיג יתרון במשא ומתן על נושאים כגון גובה מזונות, חיוב מזונות אישה או מימוש כתובה. בפסיקה קיימים מקרים רבים בהם בתי הדין התייחס לתביעת שלום בית המוגשת לצורך השגת יתרונות משפטיים, כפי שעולה, למשל, מפסק הדין הרבני הגדול בתיק 1147208/2
האם קבלת תביעת הגירושין ודחיית תביעת השלום מסיימת את ההיבט המשפטי של הליך הגירושין?
ממש לא. קבלת תביעת הגירושין ודחיית תביעת השלום בית מהווה אבן דרך משמעותית בהליך הגירושין, אך אינה מסמנת את סופו. לאחר מתן פסק הדין לגירושין, נשאלת השאלה כיצד לאכוף את פסק הדין, במיוחד כאשר אחד הצדדים מסרב לקיימו.
הסיבה לכך היא שאף על פי שבית הדין קבע כי קיימת עילה לגירושין, הוא אינו יכול לכפות על אדם לתת גט בניגוד לרצונו. לכן, השאלה מדוע בית הדין קיבל את התביעה היא בעלת חשיבות רבה. הסיבה לקבלת התביעה תשפיע על הכלים העומדים לרשות בית הדין כדי להביא את הצד השני למתן גט, כגון הטלת סנקציות או יישום הליכים משפטיים נוספים.
מדוע חשוב ליווי של טוען רבני מהשורה הראשונה בהגשה של תביעת גירושין
הליך גירושין בבית הדין הרבני שונה בתכלית מהליך אזרחי.
כדי לנהל אותו נכון, צריך היכרות עמוקה עם עולם ההלכה, הבנה משפטית גבוהה, שליטה מלאה בסדרי הדין, ויכולת הצגת טענות באופן בהיר, חד ותקיף.
טוען רבני מוסמך ידע:
✓ לנסח תביעה נכונה.
✓ להימנע ממוקשים אסטרטגיים.
✓ לשכנע את בית הדין בצדקת עמדתך.
✓ ולהוביל אותך בבטחה – עד קבלת הגט.
פנה לייעוץ מקצועי מטוען רבני מנוסה ושמור על זכויותיך בהליך הגירושין.
