איך פותחים תיק גירושין ברבנות?

החלטת להתגרש? זו החלטה משמעותית מאוד שיש לה השפעה ישירה על החיים שלך ועל חיי ילדיך. אם את/ה עדיין מתלבטת על הגירושין לעיתים שיחה עם גורם מקצועי עשויה לסייע לך להגיע להחלטה רגועה ומדויקת יותר. ואם ההחלטה מבחינתך כבר ברורה, המדריך הזה יעשה סדר שלב אחר שלב, ויסביר מה עושים בפועל.

פתיחת תיק גירושין ברבנות מתחילה ביישוב סכסוך

אם החלטת לפתוח תיק גירושין ברבנות חשוב שתדע שהתהליך מתחיל קודם כל בבקשה ליישוב סכסוך. מטרת הבקשה היא לסייע לך ולצד השני לגבש הסכם גירושין ולהימנע מהליכים משפטיים. רק לאחר סיום הליכי יישוב הסכסוך תוכל להגיש את תביעת הגירושין בבית הדין הרבני, ולצרף את יתר התביעות הנלוות לגירושין, כמו תביעת הרכוש ו\זמני השהות המשמורת והסדרי ראייה) לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.

מה זה יישוב סכסוך? ומה זה קשור לרצון שלך להתגרש?

כאשר אין בינך לבין בן או בת הזוג הסכמות לגבי המשך החיים המשותפים, מי שמעוניין להתגרש צריך להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. אבל לפני שאתה מגיש תביעת גירושין, החוק מחייב לקיים פגישות מהו״ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע כדי לנסות לפתור את המחלוקות בדרכי שלום וללא צורך בהליך משפטי. בפגישות האלה אתם נפגשים עם גורמי מקצוע מטעם יחידת הסיוע כגון עובדים סוציאליים וכדומה, במטרה לנסות להגיע להסכמות לגבי הגירושין בלי שבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה יצטרך להכריע בסכסוך.

חשוב לדעת: ההליך ביחידת הסיוע מתנהל בחיסיון מלא. כאשר המטרה לגבש הסכמות בין בני הזוג מתוך מטרה לגבש הסכמות על הסכסוך שבין הצדדים, ללא צורך בהתדיינות משפטית שתכריע בסכסוך שבין הצדדים.

תקופת עיכוב הליכים: מה לא ניתן לבקש, ומה כן אפשר לתבוע?

לאחר פתיחת הליך יישוב סכסוך יש תקופה שמכונה "תקופת עיכוב הליכים" בתקופה זו לא ניתן להגיש תביעות בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. משך התקופה שלא ניתן להגיש תביעות היא 60 ימים מיום פתיחת ההליך (או כל תקופה אחרת עליה הסכימו הצדדים בכתב).

בתקופה זו לא ניתן להגיש תביעות ולמעשה אף אחד מהצדדים לא יוכל להגיש תביעת גירושין ו/או כל תביעה אחרת כגון: תביעת אחריות הורית או מזונות ילדים ו/או תביעת חלוקת רכוש וכדומה.

כדאי לדעת: בתום תקופת עיכוב ההליכים, יש לצד שפתח את ההליך זכות קדימה במשך 15 ימים להגיש את התביעות בהן הוא מעוניין לדון. מי שהגיש את יישוב הסכסוך יכול לבחור האם מגיש את התביעה שמעוניין להגיש בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה ולמעשה יכול לאלץ את הצד השני להתדיין במקום שבחר.

לאחר שחלפו 15 ימים, אם הצד שפתח את ההליך לא הגיש תביעה בנושא מסוים, רשאי הצד שני להגיש תביעה מטעמו בנושא זה, לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.

חשוב לדעת:

 גם בתקופת עיכוב ההליכים אתה רשאי להגיש בקשות לסעד דחוף, אם יש חשש לנזק שעלול להיגרם בשל ההמתנה לסיום תקופת עיכוב ההליכים.

אם התהליך מצליח וגיבשתם הסכמות לגירושין — מעולה. אין צורך בתביעת גירושין, משום ששניכם מסכימים להתגרש.

אם לא הצלחתם להגיע להסכמות בהליך יישוב סכסוך, הצד שמעוניין להתגרש צריך להגיש תביעת גירושין אל בית הדין הרבני.

איך ולאן מגישים את תביעת הגירושין

בישראל הגוף המוסמך לגרש יהודים הוא הרבנות. לכן יהודים שרוצים להתגרש צריכים לפתוח תיק גירושין ברבנות. חשוב לדעת: המקום שבו אתה מתגרש "ברבנות" אינו המקום שבו נישאת, אלא בית הדין הרבני.

בישראל קיימים מספר בתי דין רבניים הפועלים בערים שונות. שים לב: כי לא ניתן להגיש תביעת גירושין בכל עיר לפי בחירתכם. את התביעה יש להגיש לבית הדין הרבני של העיר שאליה אתם משתייכים, כאשר השיוך נקבע בדרך כלל לפי מקום דירת המגורים המשותפת האחרונה של בני הזוג

בישראל יהודים יכולים להתגרש רק בבית הדין הרבני

מיום הקמת המדינה, הוקנתה לבית הדין הרבני סמכות ייחודית ובלעדית לבצע את סידור הגט. משמעות הדבר היא שגירושין בין בני זוג יהודים יכולים להתבצע אך ורק בבית הדין הרבני ולא בשום ערכאה אחרת.

ומה עם שאר הנושאים הנלווים לגירושין, כמו חלוקת רכוש, מזונות ילדים?

לעומת זאת, בכל יתר הנושאים הנלווים לפירוק התא המשפחתי, המדינה העניקה סמכות מקבילה אך לא ייחודית גם לבית המשפט לענייני משפחה. נושאים אלה כוללים, בין היתר: מזונות ילדים, מזונות אישה, פירוק שיתוף בדירה, חלוקת רכוש, אחריות הורית ומשמורת ילדים. בעניינים אלו יכולים לדון גם בית הדין הרבני וגם בית המשפט לענייני משפחה, והערכאה שתדון בפועל תיקבע לפי הכלל הפשוט: מי שהקדים והגיש ראשון את התביעה, רכש את הסמכות.

תביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני עוסקת בראש ובראשונה בבקשה לחיוב או לכפיית גט. במסגרת תביעה זו ניתן, אך אין חובה, לכרוך נושאים נוספים שבית הדין מוסמך לדון בהם. כמו כן, בבית הדין הרבני יכולה האישה להגיש תביעה לחיוב הבעל בכתובה.

למה כדאי להתייעץ עם טוען רבני או עורך דין לפני הגשת התביעה?

התייעצות מוקדמת עם טוען רבני או עורך דין לדיני משפחה היא צעד קריטי, שיכול להשפיע על כל מהלך ההליך. ייעוץ מקצועי מסייע לבחור את הערכאה המתאימה, לבנות אסטרטגיה משפטית נכונה, להימנע מטעויות בניסוח התביעה, ולשמור על הזכויות שלך ושל ילדיך. טעויות שנעשות בתחילת הדרך עלולות ללוות את התיק לאורך זמן. ליווי מקצועי מעניק ביטחון, סדר ושליטה בתהליך.

איך אני מגיש טכנית את תביעת הגירושין? אילו מסמכים אני צריך לצרף לתביעה?

זהו החלק הטכני והפרקטי ביותר, וכאן נעשות לא מעט טעויות. אם החלטתם כן להתקדם להגשת תביעת גירושין. נקודה קריטית: יש משמעות קריטית לצורה של הניסוח של כתב התביעה של הגירושין. טעות בניסוח יכול להשפיע מהותי על כל הליך הגירושין.

המסמכים שחובה להכין:

1. כתב תביעה לגירושין

זהו המסמך המרכזי והחשוב ביותר בתיק. בכתב התביעה אתם מבקשים מבית הדין הרבני לחייב את בן או בת הזוג במתן גט, ומפרטים את עילות הגירושין.

בכתב התביעה חייבים להופיע:

  • פרטים מלאים של שני בני הזוג, כולל מספרי תעודת זהות.
  • תאריך הנישואין.
  • פירוט ברור ומלא של עילות הגירושין על פי ההלכה, כגון: מעשה כיעור, בגידה, מאיס עלי, מורד או מורדת, עזיבת הבית, אלימות מילולית, כלכלית או פיזית, אי קיום יחסי אישות, מחלת נפש, וכיוצא באלה.

חשוב להבין: כתב התביעה אינו מכתב אישי ואינו פריקה רגשית. זהו מסמך משפטי והלכתי, שאופן ניסוחו משפיע באופן ישיר על האופן שבו בית הדין יתייחס אליכם כבר מהרגע הראשון. יש חשיבות קריטית לאיך כותבים ומנסחים את תביעת הגירושין אשר משפיעה לאורך כל הליך הגירושין.

מניסיון מעשי:

 ניסוח לא מקצועי עלול ליצור רושם ראשוני בעייתי, ולעיתים אף לפגוע בסיכויי התביעה בהמשך. לכן, מומלץ מאוד להיעזר בטוען רבני או בעורך דין הבקיא בדיני משפחה ובדין הרבני, לצורך ניסוח מדויק, מסודר ומותאם להלכה ולפסיקה.

2. צילום תעודת זהות וספח מעודכן

יש לצרף צילום ברור של תעודת הזהות והספח של מגיש התביעה.

3. תשלום אגרה

כדי להגיש תביעת גירושין יש לשלם אגרה. נכון לחודש פבואר 2026, עלות אגרת הגשת תביעת גירושין עומדת על סך של 457 ₪.

פתיחת תיק תביעת גירושין ברבנות: באופן מקוון או בהגשה פיזית

את תיק תביעת הגירושין ניתן לפתוח באחת משתי דרכים: פתיחה מקוונת או הגשה פיזית במזכירות בית הדין.

פתיחה מקוונת – הדרך המומלצת

הפתיחה מתבצעת באמצעות המערכת המקוונת של בתי הדין הרבניים באתר Gov.il. במסגרת זו יש למלא טופס מקוון, לצרף את כלל המסמכים והנספחים הנדרשים כשהם סרוקים בקובצי PDF, ולשלם את האגרה באמצעות כרטיס אשראי.

יש לשים לב כי מילוי הטפסים המקוונים מחייב, ברוב המקרים, הזדהות באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתית (GovID).

הגשה פיזית

חלופה נוספת היא הגעה למזכירות בית הדין הרבני המוסמך לפי אזור המגורים המשותף האחרון של בני הזוג. במקרה זה יש להגיש את התביעה והנספחים בשלושה עותקים, מקור ושני העתקים, ולשלם את האגרה במקום.

היערכות משפטית: למה נכון להתייעץ לפני שאתה מתחיל?

התייעצות עם טוען רבני או עורך דין לדיני משפחה היא קריטית ומהותית. טוען רבני או עורך דין לדיני משפחה יכול לתת לך ייעוץ מקיף לגבי הערכאה המתאימה, דרכי הפעולה האפקטיביות והזכויות המשפטיות שלך. אם מתעוררת שאלת הערכאה המשפטית בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, כדאי להתייעץ לגבי המקום שבו הסיכויים טובים יותר לקבל החלטות מתאימות לאינטרסים שלך כדי שתוכל לשמור על זכויותיך וזכויות ילדיך בדרך הטובה ביותר.

שאלות נפוצות

תשובה: תהליך גירושין ברבנות מתחיל בדרך כלל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, שמטרתה לנסות להגיע להסכמות ולמנוע התדיינות משפטית מיותרת. רק לאחר סיום שלב זה ניתן להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. המטרה בפגישות של ישוב סכסוך זה ניסיון לפתור את המחלוקות בין בני הזוג בגישור ולהסכמה ללא צורך בהתדיינות משפטית. אם לא מושגות הסכמות ניתן להתקדם לשלב המשפטי. לפני שנפגשים לפגישות מהו"ת מומלץ להיערך מראש להבין את הזכויות והחובות, ולהתייעץ עם טוען רבני או עורך דין לדיני משפחה.

תשובה: כן. במדינת ישראל, בני זוג יהודים יכולים להתגרש אך ורק בבית הדין הרבני, מאחר שסידור הגט מצוי בסמכותו הבלעדית. בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך להורות על גט או לבצעו. עם זאת, בנושאים הנלווים לגירושין, כגון מזונות, רכוש, ואחריות הורית, קיימת סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה. לכן חשוב להבין מהי הערכאה המתאימה ביותר לניהול שאר ההליכים, בהתאם לנסיבות האישיות והמשפטיות של המקרה.

תשובה: תביעת גירושין יש להגיש לבית הדין הרבני של העיר שאליה אתה משתייך, ולא בכל עיר לפי בחירתך. השיוך נקבע בדרך כלל לפי מקום דירת המגורים המשותפת האחרונה של בני הזוג. כלומר, גם אם נישאת בעיר מסוימת, אין בכך כדי לקבוע את מקום הגשת התביעה. הגשה במקום שאינו מוסמך עלולה להוביל לדחיית התביעה או לעיכוב מיותר. לכן חשוב לבדוק מראש מהו בית הדין הרבני המוסמך בעניינך.

תשובה: יישוב סכסוך הוא שלב מקדים וחובה לפני הגשת תביעות בענייני משפחה, כולל גירושין. במסגרת הליך זה מתקיימות פגישות ביחידת הסיוע, שמטרתן לסייע לבני הזוג להגיע להסכמות ללא התדיינות משפטית. הפגישות מתנהלות בחיסיון מלא, בהובלת אנשי מקצוע כגון עובדים סוציאליים. במהלך התקופה הזו חלה "תקופת עיכוב הליכים", שבה לא ניתן להגיש תביעות, למעט בקשות לסעד דחוף. המטרה היא לאפשר ניסיון כן לפתרון מוסכם של הסכסוך.

תשובה: אם לא הושגו הסכמות במהלך הליך יישוב הסכסוך, הצד שמעוניין להתגרש רשאי להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. בשלב זה מתחיל ההליך המשפטי, הכולל דיונים, הצגת טענות, והכרעה שיפוטית. חשוב לדעת כי לאחר תקופת עיכוב ההליכים, קיימת זכות קדימה של חמישה עשר ימים לצד שפתח את ההליך לבחור היכן להגיש את התביעות הנלוות. שלב זה הוא קריטי מבחינה אסטרטגית, ולכן מומלץ לא לפעול ללא ייעוץ מקצועי.

תשובה: תביעת גירושין בבית הדין הרבני עוסקת בראש ובראשונה בבקשה לחיוב או לכפיית גט. עם זאת, ניתן, אך לא חובה, לכרוך בתביעה נושאים נוספים שבית הדין מוסמך לדון בהם, כגון מזונות אישה וילדים, חלוקת רכוש, ואחריות הורית, בהתאם לנסיבות. בנוסף, האישה יכולה להגיש במסגרת ההליך תביעה לחיוב הבעל בכתובה. הבחירה אילו נושאים לכלול וכיצד לכרוך אותם משפיעה על האסטרטגיה המשפטית ועל תוצאות ההליך.

תשובה: כדי להגיש תביעת גירושין יש להכין בראש ובראשונה כתב תביעה לגירושין, הכולל פרטים מלאים של בני הזוג, תאריך נישואין, ופירוט עילות הגירושין על פי ההלכה. נוסף לכך יש לצרף צילום תעודת זהות וספח מעודכן של מגיש התביעה, וכן לשלם אגרת פתיחת תיק. כתב התביעה הוא מסמך משפטי והלכתי חשוב, ולכן ניסוח לא מדויק עלול לפגוע בסיכויי ההליך. מומלץ להיעזר בטוען רבני או בעורך דין לצורך ניסוח מקצועי.

תשובה: פתיחת תיק גירושין כרוכה בתשלום אגרה לבית הדין הרבני. נכון לחודש פברואר 2026, גובה האגרה עומד על 457 ש"ח, אך מומלץ לבדוק את הסכום המעודכן סמוך למועד ההגשה, מאחר שהאגרות עשויות להשתנות. מעבר לאגרה, עשויות להיות עלויות נוספות, כגון ייעוץ משפטי, ניסוח כתבי טענות, והליכים נלווים.

שתפו את המאמר:
איך פותחים תיק גירושין ברבנות?
טוען רבני - דביר עמר
דביר עמר - טוען רבני ומגשר מוסמך

דביר עמר הוא טוען רבני מוסמך וחבר לשכת הטוענים רבניים, המתמחה בדיני משפחה וממונות בבתי הדין הרבניים. הוסמך כטוען רבני על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול, כרב מטעם הרבנות הראשית, וכמגשר על פי "ועדת גדות".

השכלתו הייחודית משלבת ידע מעמיק בדין העברי והאזרחי, מה שמאפשר לו לבנות אסטרטגיות משפטיות מדויקות ומנצחות.

צריכים ייצוג משפטי בבית הדין?
השאירו פרטים לייעוץ ראשוני ללא התחייבות ונבנה יחד את האסטרטגיה המנצחת שלכם.

צריכים ייצוג משפטי בבית הדין?
השאירו פרטים לייעוץ ראשוני ללא התחייבות ונבנה יחד את האסטרטגיה המנצחת שלכם.

זקוקים לייצוג בבית הדין הרבני?

השאירו פרטים לקביעת פגישת ייעוץ מקצועית ללא עלות

הצעד הכי חשוב מאחוריכם

1U1A1562 (2)
דביר עמר - טוען רבני ומגשר
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם דביר