אם את עומדת בפתחו של הליך גירושין ובתמונה יש גם ילדים מיד צפות השאלות: מה הזכויות שלי ואיך אגן עליהן? איך אדאג לילדים? בתוך הרעש הזה חשוב שתדעי דבר אחד כבר עכשיו: יש לך זכויות וככל שתכירי אותן מוקדם יותר ותדעי לפעול בזמן ובדרך הנכונה, כך יגדלו הסיכויים שתצאי מן ההליך הזה כאשר הזכויות שלך נשמרות, והבסיס שלך ושל הילדים יציב יותר.
במדריך הזה נעשה לך סדר: נציג את הזכויות המרכזיות העומדות לרשותך. נחדד את ההבדלים בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה. ונציע כלים פרקטיים שיעזרו לך לשמור על הזכויות שלך לאורך כל הדרך.
בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה
בישראל קיימות שתי ערכאות שיפוט שעוסקות בסכסוכי משפחה: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. בחירת הערכאה המשפטית שתדון בתביעות בין בני הזוג יש לה משמעות משמעותית לצורה בה יתנהל ההליך.
איך נקבע איפה יתנהל ההליך המשפטי בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה? זה מה שנקרא "מרוץ הסמכויות". כלומר הראשון שמגיש את התביעה לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה הוא הקובע היכן מתנהל ההליך ויכול "לאלץ" את הצד השני לדון במקום בו בחר להגיש את התביעה בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.
המשמעות הפרקטית עבורך פשוטה: לפני שעושים צעד ראשון, עוצרים לרגע, מתכננים נכון ובודקים מהו המסלול המתאים למקרה שלך.
זכויות שיש לאישה על הילדים
בבית הדין הרבני, כמו בבית המשפט לענייני משפחה נקודת המוצא היא טובת הילדים. אם היית ההורה המטפל העיקרי לאורך השנים, אם לילדים יש צורך ביציבות, ואם קיימים פערי תפקוד בין ההורים, אלו נתונים שעשויים להשפיע על זמני השהות בפועל.
חשוב להבין את הבסיס המשפטי: קובע כי שני ההורים הם אפוטרופוסים טבעיים לילדיהם. כלומר, גם אם הילדים אינם שוהים איתך בכל יום, את נשארת שותפה מלאה בהחלטות מהותיות: חינוך, בריאות, טיפולים, מסגרות, ועוד.
זמני השהות ואחריות הורית (משמורת והסדרי ראייה)
עד גיל שש קיימת בחוק "חזקת הגיל הרך", שלפיה בהעדר נסיבות חריגות ילדים קטנים בדרך כלל נמצאים אצל האם.
בפועל חשוב לדעת כי ביישום הוראות החוק יש הבדל בגישות בין בתי המשפט לענייני משפחה לבית בין הדין הרבני:
בשנים האחרונות בית המשפט לענייני משפחה החל לפסוק משמורת משותפת אף לגבי ילדים מתחת לגיל 6.
מנגד בבית הדין הרבני הגישה הרווחת היא להיצמד ללשון החוק (המקביל בפרט זה לדין העברי) ולרוב פוסק כי מתחת לגיל 6 עיקר זמני השהות לקטין מתחת לגיל 6 יהיו אצל האם (האם תהיה המשמורנית).
מזונות ילדים: איפה בית הדין הרבני משנה את התמונה
מזונות ילדים הם אחת הסוגיות הכי טעונות. גם רגשית וגם כלכלית.
צריך להבין את העיקרון: מזונות הם זכות של הילדים אבל בפועל הם הכסף שמאפשר לך להחזיק בית מתפקד. לשלם שכירות, משכנתא, אוכל, ביגוד, מסגרות וחוגים.
מה הגובה שמשלמים בפועל מזונות? גם בדבר זה יש הבדל בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה.
בבית המשפט לענייני משפחה בעקבות הלכת בע״מ 919/15, מגיל 6 ומעלה יש דגש משמעותי יותר על חלוקה יחסית לפי הכנסות וזמני שהות, ולא על חיוב "אוטומטי" של האב בכל הסכום. ובבית הדין הרבני, נקודת המוצא ההלכתית עשויה להוביל לתמונה שונה. במקרים רבים, ובהתאם לנסיבות ולתשתית העובדתית וההלכתית, ניתן לטעון לחיוב משמעותי יותר של האב במזונות גם לאחר גיל שש.
מזונות אישה
אחד המאפיינים הייחודיים להליך בבית הדין הרבני הוא האפשרות לתבוע מזונות אישה עד לסידור הגט.
זהו כלי חשוב במיוחד בתקופת הביניים כשהכול עדיין פתוח, והאישה עלולה להיקלע לחוסר יציבות כלכלית. עם זאת, חשוב לדייק: מזונות אישה אינם אוטומטיים. הזכאות נבחנת לפי התמונה ההלכתית והעובדתית והצד השני עלול להעלות טענות המשפיעות על הזכות שלך למזונות אישה. לכן, יש חשיבות לייצוג שמכיר היטב את הדין העברי ואת פסיקות בתי הדין הרבניים.
כתובה: לא טקס אלא התחייבות משפטית עם כוח אמיתי
הכתובה היא אחת הזכויות הייחודיות לבית הדין הרבני. זו התחייבות משפטית של הבעל, והיא עשויה להיות משמעותית מאוד עבורך. במיוחד כשיש ילדים והאישה צריכה "רשת ביטחון" להתחלה חדשה.
עם זאת, תביעת כתובה היא לא תמיד המסלול החכם ביותר. לעיתים, כאשר מתקיים איזון משאבים רחב ורכוש משמעותי, בית הדין עשוי להביא בחשבון סכומים שהאישה קיבלה במסגרת חלוקת רכוש, ולעיתים מתעוררות שאלות של קיזוז או השפעה על גובה הכתובה, לפי נסיבות המקרה וההלכה.
המסר הפרקטי שלי אלייך: לפני שאת מגישה תביעת כתובה תתייעצי עם טוען רבני או עורך דין הבקי בדין העברי ובייצוג בבית הדין הרבני.
רכוש ופנסיה
רוצה להתגרש? חשוב שמראש תתכנני את העתיד הכלכלי שלך לאחר הגירושין.
לאישה (וגם לאיש) בהתאם לחוק יחסי ממון עומדת זכות לקבל מחצית מהרכוש שנצבר במהלך הנישואין, זוהי זכות שאינה נגזרת אך ורק מן הרישום הפורמלי של הנכסים, ואף לא מן השאלה מי השתכר יותר, אלא מן ההנחה כי בני הזוג ניהלו חיים כלכליים משותפים ופעלו יחד לבניית התא המשפחתי ולכן שניהם זכאים בחלוקה שווה מן ההון שנצבר במהלך החיים המשותפים
איזון משאבים חל על מגוון רחב של נכסים וזכויות: דירת מגורים, נכסים עסקיים, חשבונות בנק, חסכונות, קופות גמל, כלי רכב, השקעות, קרנות פנסיה וזכויות סוציאליות, ככל שהצטברו בתקופת הנישואין או נוצרו כפועל יוצא של מאמץ משותף.
בנוסף, קיימת לאישה אפשרות להוכיח "שיתוף ספציפי" אף בנכסים שהוחרגו מן האיזון כדוגמת דירה שהייתה בבעלות הבעל טרם הנישואין אך שולבה בפועל בחיי המשפחה או שמומנה ושופצה מכספים ומאמצים משותפים. הצלחה בהוכחת שיתוף ספציפי עשויה לזכות את האישה בחלק בנכס, גם אם במישור לפי הוראות החוק "היבשות" הנכס הוא נכס חיצוני כלומר נכס שלפי הוראות החוק הוא אינו כלול במסת האיזון.
במקרים כאלה חשוב לדעת שיש הבדלים משמעותיים בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני באופן שבו הם מפרשים "כוונת שיתוף" ו"הלכת השיתוף". לפער הזה יכולה להיות השפעה ממשית על היקף הזכויות שלך ועל התוצאה הכלכלית בסופו של ההליך. לכן, לפני שנוקטים צעדים מומלץ להתייעץ עם טוען רבני או עורך דין שמכיר היטב גם את פסיקת בתי הדין הרבניים כדי לבנות אסטרטגיה נכונה ומדויקת כבר מהשלב הראשון.
הברחת כספים
במקרים שבהם קיים חשד להברחת נכסים, ניהול חשבונות סמויים, או פעולות שנועדו להסתיר רכוש או לרוקן את מסת האיזון, עומדת לאישה אפשרות לטעון לחלוקה בלתי שוויונית, ובלבד שתוצג תשתית עובדתית וראייתית מבוססת בפני בית המשפט לענייני משפחה או בפני בית הדין הרבני.
בהקשר זה יש חשיבות מיוחדת לזכויות הפנסיוניות: לפי חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע״ד 2014, ניתן לחלק את הזכויות שנצברו במהלך הנישואין באופן ישיר ובהתאם לפסק דין, כך שהאישה זכאית לחלקה היחסי, שלרוב עומד על מחצית מן הזכויות שנצברו, בין באמצעות קבלת קצבה ישירות מן הגוף המשלם בעת הפרישה, ובין בדרך של היוון, לפי תנאי התיק והמסלול שנבחר.
דירת המגורים
הרבה נשים אומרות לי: "הילדים צריכים להישאר בבית. אי אפשר למכור". אני מבין את זה. אבל משפטית לא תמיד ניתן למנוע מימוש זכויות בנכס רק בגלל הרצון ליציבות. מה שכן ניתן לעשות, ובחוכמה, הוא לבנות פתרון שמאזן בין טובת הילדים לבין זכויות הקניין: דחיית המכירה בהסכמה, תוכנית מעבר, או פתרון כלכלי שמייצר רצף מגורים.
בבית הדין הרבני קיימים גם כלים הלכתיים ייחודיים, שבמקרים מסוימים עשויים לסייע בשמירה זמנית על מדור, בהתאם לנסיבות ולתשתית המשפטית וההלכתית, ולכן במדיה וההליך מתנהל בבית הדין הרבני חשוב לבחור בטוען רבני או עורך דין המתמחה בבית הדין הרבני שיש לו שפה שונה מבית המשפט לענייני משפחה.
סרבנות גט
אם הבעל מסרב לתת גט את עלולה להיכנס למציאות קשה של עגינות. חשוב לדעת שלבית הדין הרבני יש סמכויות להטיל הגבלות וסנקציות על סרבן גט במטרה לאכוף קיום פסק דין לגירושין ולהביא למתן הגט. מאחר שההתמודדות עם סרבנות גט נשענת על כלים הלכתיים ועל הדין העברי, יש חשיבות מכרעת לייצוג מקצועי ומנוסה, על ידי טוען רבני או עורך דין המתמחה בייצוג בבית הדין הרבני כדי לנהל את ההליך בצורה מדויקת ומהירה עבורך.
סעדים זמניים
דווקא בתחילת הדרך, כשהכל מתפרק, הסיכון להברחות אלימות, או "חנק כלכלי" גבוה יותר. לכן קיימים סעדים זמניים שיכולים להציל מצב: צווי הגנה, עיכוב יציאה מן הארץ, מניעת דיספוזיציה בנכסים (מניעה של שינויים חד צדדים בזכויות הכלכליות שלכם), מזונות זמניים, והחלטות מיידיות שמייצרות יציבות עד להכרעה.
הכלל פשוט: לא מחכים לקריסה כדי לפעול.
בסוגיות רבות שנידונות בבית הדין הרבני זכויות האישה והגבר אינן שוות בגירושין
בסוגיות רבות המתבררות בבית הדין הרבני אין זה נכון להניח כי זכויותיהם של האישה והגבר זהות במלואן, שכן הדין הדתי מעמיד לעיתים מסגרת שונה של זכויות וחיובים לכל אחד מן הצדדים.
כך, לאישה עומדות זכויות כלכליות ייחודיות שאינן קיימות אצל הגבר, ובכללן הזכות לתבוע מזונות אישה עד לסידור הגט, הזכות לתבוע כתובה, ובמקרים המתאימים אף אפשרות לבקש של סעד של מדור ספציפי שמטרתו להבטיח את המשך המגורים בדירת הצדדים לתקופה מסוימת.
בנוסף, נקודת המוצא המקובלת היא כי ילדים עד גיל שש מצויים בדרך כלל בחזקת האם, וכי חיוב מזונות הילדים מוטל בעיקרו על האב, בהתאם לדין האישי ולהלכה.
מהעבר השני, קיימות זכויות ייחודיות לגבר שאינן קיימות לאישה. כך למשל, כאשר אישה מסורבת גט אין בידה אפשרות לקבל היתר נישואין שניים, זכות הקיימת לגבר בלבד בנסיבות מסוימות. משמעות הדבר היא שאישה עלולה להיוותר עגונה במשך שנים, מבלי שתוכל לפתוח פרק חדש בחייה.
בגלל המאפיינים הייחודיים לבית הדין הרבני, קריטי לבחור ייצוג מקצועי המתמחה בייצוג בפני בית הדין הרבני. לבית הדין הרבני ישנן מערכת כללים משלו, סדרי דיון מיוחדים השונים מבית המשפט, ומערכת פסיקה ושפה משלו השונה מבית המשפט האזרחי. לכן לפני בחירה של מייצג בבית הדין הרבני חשוב לך לדעת שאת בחורת עורך דין או טוען רבני המתמחה בייצוג בבית הדין הרבני כדי שיכול להגן על הזכויות שלך בצורה הטובה ביותר עבורך.
