
"הגט כבר ניתן. אבל מה עם הכתובה?" זו שאלה שחוזרת לא מעט בהליכי גירושין בבית הדין הרבני. לפעמים בני הזוג כבר התגרשו, הגט סודר, וכל אחד
עבור רבים, המילה "כתובה" נשמעת כמו דבר "סמלי" מהחתונה. מסמך שנחתם, הונח בצד, ולא נגעו בו מאז.
אבל ברגע שהנישואין הגיעו לסיומם, הכתובה הופכת למשהו משמעותי, שיתכן ששווה לך הרבה כסף. אפשר להסתכל על זה, שהכתובה היא צ'ק שעל הבעל לשלם עם הגירושין, או זכות כספית שהאישה רשאית לקבל עם הגירושין.
הכתובה היא מסמך משפטי מחייב. במעמד הנישואין מתחייב הבעל כלפי אשתו לשלם לה סכום כספי במקרה של גירושין. לכתובה תוקף משפטי מלא, וכאשר בית הדין הרבני מחייב את הבעל בתשלום הכתובה, ניתן לאכוף את החיוב באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, ככל חיוב שניתן על ידי בית הדין או בית המשפט.
לא. וזו אחת הנקודות הקריטיות של הכתובה: הבעל לא חייב אוטומטי לשלם כתובה לאישה עם הגירושין .
אחד הכללים המרכזיים לקביעת חיובו או פטורו של הבעל מתשלום הכתובה הוא בירור השאלה: מי גרם לפירוק הנישואין.
אם מעשי הבעל הם שגרמו לגירושין — האישה בדרך כלל זכאית לכתובה.
אם האישה היא שגרמה לפירוק — היא עלולה להפסיד את כתובתה.
נעים להכיר, אני דביר עמר
הוסמכתי כטוען רבני על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול בירושלים, אני חבר בלשכת הטוענים הרבניים וראש מכון משפטי ההלכה להכשרת טוענים רבניים. בנוסף, הוסמכתי כרב על ידי הרבנות הראשית לישראל, עברתי בהצלחה את מבחני הדיינות אצל גדולי הדיינים, וכן הוסמכתי כמגשר מטעם ה-MTC, בהתאם להמלצות "ועדת גדות" של משרד המשפטים.
האני מאמין שלי הוא לבנות לכל לקוח ולקוחה אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית, שמשלבת ידע מעמיק בדין העברי עם הבנה נרחבת בדין האזרחי. אני מאמין בחשיבה יצירתית, בגישה בלתי מתפשרת למקצועיות, ובמסירות מלאה להשגת התוצאה הטובה ביותר עבורכם.
במהלך השנים צברתי ניסיון רחב במשרדי טוענים רבניים ועורכי דין מהוותיקים והמצליחים בארץ בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי. הניסיון הזה, יחד עם ההשכלה הרחבה שלי, מאפשרים לי להוביל אתכם בביטחון לאורך כל ההליך המשפטי.
בתי הדין מכירים במצבים ברורים בהם האישה אינה זכאית לכתובה. בין הדוגמאות הנפוצות:
אחד המקרים החמורים ביותר.
אם האישה קיימה קשר אסור — היא מאבדת את הכתובה לחלוטין.
אם האישה נהגה באלימות פיזית או מילולית קשה כלפי הבעל, בתי הדין רואים בכך הפרת יסוד הנישואין. ומשכך, אינה זכאית בכתובה.
כאשר האישה מפסיקה לקיים חיי אישות ללא הצדקה הלכתית, רק משום "שנמאס לה", היא עלולה להיחשב מורדת, ובהתאם לכך להפסיד את הכתובה.
זהו מצב נפוץ מאוד: נשים רבות סבורות שאם הן יפתחו תיק גירושין הן יוכלו לקבל כתובה — אך לפעמים קורה ההפך.
פתיחת תיק גירושין יכולה להתפרש כיוזמה חד צדדית של האישה לפרק את הבית, ולכן היא עלולה להיחשב כמי שגרמה להפסקת הנישואין, ומשכך להפסיד את כתובתה.
כאן נמצאת אחת הנקודות הכי חשובות:
אם לאישה יש סיבה ברורה ומוצדקת לתביעת הגירושין — היא עדיין יכולה להיות זכאית לכתובה.
לדוגמה:
במצבים כאלה, גם אם האישה היא זו שפתחה את התיק, עדיין הבעל נחשב הגורם לפירוק, ולכן קיימת יתכן שהאישה זכאית לקבל כתובה.
זהו מצב שכיח: אין בגידה, אין אלימות, אין אשם מובהק — רק חוסר התאמה שגרם לרצון הדדי להתגרש
במקרה כזה והרבה פעמים לא תהיה זכאות לאישה לקבל את הכתובה או שתהיה זכאות חלקית.
לפי חוק יחסי ממון, כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, פנסיות, קופות גמל, חסכונות, דירה שנרכשה יחד ועוד, מתחלק באופן שוויוני בין בני הזוג כלומר, גם אם הזכויות פנסיה למשל של הבעל האישה זכאית למחצית מהן.
וכאן מגיעה נקודה שחשוב להבין לפני שמגישים תביעת כתובה:
במקרים רבים, מחצית הזכויות שהאישה מקבלת במסגרת חלוקת הרכוש גבוהה יותר מהסכום הרשום בכתובה. ולכן, גם אם מבחינה עקרונית יש לאישה אפשרות לתבוע כתובה, בפועל בית הדין לא יחייב את הבעל בכתובה.
בתי הדין הרבניים קבעו כלל ברור שנקרא "אין כפל מבצעים":
אי אפשר לקבל גם מחצית מהרכוש שרשום על שם הבעל בגלל חוק יחסי ממון, וגם כתובה. אם כבר קיבלת חלק משמעותי מהזכויות של הבעל, בית הדין בדרך כלל לא יפסוק כתובה בנוסף.
כטוען רבני בכיר לענייני משפחה, המומחיות שלי היא בפרט לנושא של כתובה. צורת העבודה שלי:

להגדיל את הסיכוי שלך לקבל את הכתובה — או להגן עליך מפני חיוב שאינך חייב.
משרדנו מעניק ייצוג מקצועי בבית הדין הרבני, תוך שילוב ידע מעמיק בדין העברי והאזרחי, במטרה למקסם את סיכויי ההצלחה ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורכם.
גירושין הם הליך מאתגר שמלווה בקשיים נפשיים רבים. אנחנו כאן כדי ללוות אתכם לאורך כל הדרך ברגישות ובמקצועיות – ותמיד זכרו, הילדים הם מעל הכל!
אנו מאמינים כי ידע מעמיק ועדכני הוא הבסיס לשירות משפטי איכותי. לכן, אנו מתעדכנים באופן שוטף בפסיקת בתי הדין הרבניים ובחקיקה, כדי להציע פתרונות מדויקים ומותאמים לכל מקרה
אם הבעל הוא שגרם לפירוק — האישה זכאית.
אם האישה היא הגורם לפירוק — היא מפסידה.
אם שניהם אחראים — לרוב זכאות חלקית בלבד.
אבל המציאות? הרבה יותר מורכבת.
הראיות, ההתנהלות, העיתוי, הסיפור הזוגי — כולם משפיעים על התוצאה.
הכתובה אינה עוד “מסמך מהחתונה”. עם סיום הנישואין היא הופכת לצ׳ק של ממש: סכום כסף שהבעל עלול להידרש לשלם, או שהאישה זכאית לקבל עם הגירושין. אלא שהזכאות לכתובה, או הפטור מתשלום, אינם אוטומטיים. מדובר בכללים מורכבים, המבוססים על הדין העברי ועל פסיקת בתי הדין הרבניים.
לכן חשוב להיות מיוצג בידי טוען רבני הבקיא בפסיקה ובפרקטיקה של בתי הדין הרבניים, ייצוג שיכול לחסוך לך הרבה כסף, או להבטיח שתקבל את המגיע לך.
הרבה נשים שואלות את זה, וזה לגמרי טבעי. האמת? זה תלוי. יש מצבים שתביעת כתובה שווה לך הרבה מאוד כסף, במיוחד אם הבעל הוא זה שהוביל לפירוק הנישואין. חשוב לדעת שכתובה זה כמו צ'ק שבאופן עקרוני מגיע לך עם גירושין. לכן, לא כדאי לוותר על הזכויות שלך ללא סיבה.
לא בהכרח. זו טעות נפוצה. מה שבית הדין באמת בודק הוא: למה פתחת את התיק. אם יש סיבה מוצדקת — אלימות, בגידה, נטישה, התנהגות פוגענית — את עדיין יכולה להיות זכאית לכתובה, גם אם את זו שפתחת. רק שבמצב כזה חובת ההוכחה קצת יותר כבדה עלייך. צריך להראות שהיה לך בסיס אמיתי לפירוק הנישואין. לכן חשוב לא למהר לפתוח תיק בלי אסטרטגיה ובלי להבין את ההשלכות.
אין כפל מבצעים זה אחד הכללים החשובים בכתובה. המשמעות שלו פשוטה: אם את מקבלת מחצית מהזכויות הכלכליות של הבעל — פנסיות, חסכונות, קופות גמל — ובסכומים משמעותיים, בית הדין בדרך כלל לא יפסוק לך גם כתובה. למה? כי לא ייתכן לקבל פעמיים "פיצוי" על אותו בסיס כלכלי. לכן, לפעמים האמת היא שלא צריך בכלל להילחם על הכתובה — כי את כבר מקבלת בפועל סכום גבוה יותר דרך חלוקת הרכוש.
זו אחת השאלות שהכי חשוב לקבל עליהן ייעוץ אישי. לפעמים אסטרטגית זה נכון להגיש תביעת כתובה כבר בתחילת ההליך. במקרים אחרים — הגשת התביעה בשלב לא נכון עלולה להזיק, או לגרום לכך שתיתפסי כצד ש"דוחף לגירושין", מה שעלול לפגוע בזכאות. המפתח הוא להבין את עילת הגירושין, מה מטרת התביעה, ומה מצב הראיות. לא עושים את זה בלי לחשוב — זה קריטי.
טכנית — אפשר. אבל רוב האנשים מפסידים הרבה כסף בגלל טעויות קטנות. הכתובה היא לא עוד מסמך. זה עולם שלם של דינים, פסיקה עדכנית, פרטים הלכתיים וחוקים אזרחיים שמשתלבים יחד. טוען רבני שמכיר את הניואנסים יודע לבנות אסטרטגיה, להציג נכון את הטענות, לנהל את הדיון בצורה חכמה ולהגדיל משמעותית את הסיכוי לזכאות. ברוב המקרים – זה ההבדל בין לקבל לבין להפסיד.
כן, ולעיתים באופן דרמטי. אם אישה מגישה תלונה מוצדקת ומבוססת על אלימות, איומים או התנהגות מסוכנת מצד הבעל, הדבר עשוי לחזק מאוד את זכאותה לכתובה, ואף לשמש ראיה מרכזית לכך שהבעל הוא שגרם לפירוק הנישואין. לעומת זאת, תלונה שקרית או מופרכת עלולה לפעול כבומרנג, ולפגוע בזכאות לכתובה. לכן, כל צעד כזה חייב להיעשות בזהירות, באחריות, ובליווי משפטי נכון.
זו שאלה מצוינת. רבים סבורים שאם נרשם סכום מסוים בכתובה, בית הדין חייב לפסוק אותו במלואו. בפועל, לא תמיד. בתי הדין בוחנים האם מדובר בסכום ריאלי וסביר, או בסכום מופרז שנכתב “על הנייר” בלבד, ללא כוונת התחייבות אמיתית. במקרים מסוימים, במיוחד כאשר מדובר בסכומים חריגים, בית הדין עשוי ל לפסוק רק חלק ממנו, בהתאם לנסיבות, ולמצב הכלכלי של האיש.
כן. עצם מתן פסק דין לגירושין אינו סוגר את הדלת בפני תביעת כתובה. אם סוגיית הכתובה לא נדונה ולא הוכרעה במסגרת פסק הדין, ניתן להגיש תביעה נפרדת גם בשלב מאוחר יותר. עם זאת, העיתוי קריטי. עם זאת שיהוי בהגשת תביעת הכתובה עלולה לפגוע בזכות לקבל את הכתובה.

"הגט כבר ניתן. אבל מה עם הכתובה?" זו שאלה שחוזרת לא מעט בהליכי גירושין בבית הדין הרבני. לפעמים בני הזוג כבר התגרשו, הגט סודר, וכל אחד

האם האישה זכאית למלוא סכום הכתובה ותוספת הכתובה? האם הבעל יכול לקבל פטור בנסיבות מסוימות? הליך הגירושין בבית הדין הרבני סובב פעמים רבות סביב שאלת

אני נתקל לא פעם במצבים שבהם הגשת תלונה במשטרה הופכת לכלי (לעיתים פסול) בתוך סכסוך גירושין. חשוב לומר זאת כבר בפתח הדברים, תלונות שווא אינן

אני זאת שהגשתי את תביעת הגירושין. זה יכול לפגוע לי בכתובה? את השאלה הזו אני שומע לא מעט, ולעיתים היא מגיעה רק בדיעבד, אחרי שהתיק

הכתובה מהווה הסכם משפטי מחייב, במסגרתו מתחייב הבעל כלפי האישה במעמד הנישואין, לספק לאישתו סכום כספי כאשר הנישואין הסתיימו, בין אם בגירושין ובין אם במותו. ההתחייבות הכספית בכתובה

מהי "כריכה" ולמה היא כל כך חשובה בגירושין? כפי שפורט במאמרים העוסקים בסמכויות בית הדין הרבני בהליכי גירושין, בית הדין מוסמך לדון גם בעניינים